Inez Van Lamsweerde, קירסטן, 1997.
Collection of the National Fund of Modern Art, Paris
אני לא מרגישה ככה בדרך כלל.
אני לא עד כדי כך דפוקה. אבל את צעירה. תביני.
עוד כל-כך הרבה דברים רעים יקרו לך.
את תהיי קרחת ושמנה ממש כמו
כולנו. אני לא קרחת ושמנה, בינְתיים, אבל מאוכזבת.
אין ביכולתי לחדול לומר כמה אני שונאת את העולם
משום שהעולם ממשיך לקרות. איין ראנד
ממשיכה לקרות. ההתלהבות שלך מאיין ראנד
גורמת לי לרצות לדחוף אותך מכל המדרגות.
אני שמחה על העניין שיש לך בספרות אבל זאת לא ספרות
זה כמו פשיזם. קחי את סין. קחי את סין עם המפעלים
שהם כמו קייטנה. קייטנה שמרכיבים בה אַיפּוֹדים
ומתאבדים. כשאני רואה אותך, כולך נרגשת ומלאת חיים
כמו ג'נרל לי המדלגת על גשר, אני רוצה לכופף אותך
בתוך הדייזי דוּקס שלך מעל עץ החיים ולהראות לך
את התעללות הפרולטריון בשלוש הנקודות,
שזה הדבר הכי כן שניתן לי לומר כרגע,
מבלי לזייף את סוג האנרגיה האיומה
שיש ברשותך עבור חֲרוֹנַיִךְ שלך,
שאינם שלי, המכאיבים לי ממש כמו
הטלפון שלך והתזזית המעמעמת של בהונותייך,
המסמסות OMG LOL WTF , יפהפיות במרוצתן.
השיר של רבֶּקה הייזלטוֹן האמריקנית, Fuck You and Your Enthusiasm, מציב בפני המתרגמת, שוב הפעם, את משוכת השירה המדברת יומיום, לכאורה. כאן, הצטרפה למקהלת הלבטים גם צליפה על כל גלישה להתנשאות. התואם בין המשלב הלשוני לבין התוכן מוכרח להיות מושלם בשיר הזה, המחייב תנאים של הבנה. דוברת השיר מתעצבנת על בת שיחה (זהותה המגדרית של הנמענת מוקשת ממכנסוני ה"דייזי דוּקס"), עד כדי רצון "לדחוף אותה מכל המדרגות". היא נוזפת בה מעמדה של שוויון גמור, העמדה היחידה הנותנת תוקף מוסרי לדבריה. נראה לי שפגמתי משהו בעמדה השוויונית הזאת בקישור שנתתי למושג הסמסי OMG (אומייגד, ב"עברית"), קישור שמציב אותנו בעמדת התנשאות (אבל לא יכולתי להתאפק). ואילו השיר, הוא איננו משפיל את הנמענת שלו, המייצגת תרבות שלמה. הוא מדבר בלשונה (עם שמוש במלה "גבוהה" אחת, Passions, שתרגמתי ל"חרוניך", מחרון, המזכה את המדברת מחשש זיוף) ובכל זאת, דוחף את אפה של הנמענת הייצוגית (תלמידה, אולי?) לתוך נחשלותה התרבותית והמוסרית. אני אוהבת את השיר הזה. הוא מוצלח, מהודק ויותר מכל תובעני. התביעה, הדרישה, הכעס – הם שנותנים לו קול והם שמחברים מוצר אמנותי ובכלל כל מוצר (כמו איפוד), עם מוסר. השיר "מפיל מכל המדרגות" את "התורה" של איין ראנד: אין "עליונות", לא כל שכן "עליונות מוסרית" הנותנת צידוק למעשים רעים. האדם – הוא אמַת המידה המוחלטת (ואידך זיל גמור).
קריאה נוספת:
דליה כהן-גרוס,sms ית כשפה בין-לאומית של בני נוער
ליאור קודנר, איך קרה שספרה של איין ראנד, "מרד הנפילים", מאיים על אובמה ותוכנית השיקום הכלכלית שלו, הארץ
Tory Adkisson, Fair Copy by Rebecca Hazelton, The Rumpus
Thomas Hirschhorn, לגעת במציאות, 2012.
Galerie Chantal Crousel, Paris; and Barbara Gladstone Gallery, New York
מכרות נטושים 
כתיבת תגובה