קינת הפין

 

Blessed are the cracked, for they shall let in the light.” – Groucho Marx

 

There is a crack, a crack in everything /That's how the light gets in.” – Leonard Cohen

 

החשכה שורה בתוכנו, ליבותינו הפועמים שחורים, איברינו מתנועעים בפקעות שחורות של שריר; האור נכנס לגופינו רק מבעד לפצע פתאומי.“ – ג'. א. בייקר, גבעת הקיץ, מתרגם: עודד וולקשטיין, הוצאת כרמל, ירושלים, 2018 (1967)

 

Jenny Saville, Reverse, 2002-03. Oil-canvas, Gagosian Gallery, NYC

Jenny Saville, הֵפֶךְ, 2002-03. שמן על בד, Gagosian Galleries, New York, Los Angeles, San Francisco, London, Paris, Geneva, Rome, Athens, and Hong Kong

 

תראו את ה-S השחורה, הנוצרת בין הראש להשתקפותו על הרצפה בציור של ג'ני סאביל הבריטית. ה-S הזאת, היא קו-אופק מטאפיזי המאחד את הדימוי החומרי עם השתקפותו הסמנטית, מפריד ומחבר בין ישות ואינות ובין חיים ומוות.

 

האוניברסליות של הצורה מבטיחה את היותה אמנות ובה בעת נוטעת אותה בהיסטוריה של האמנות, בשפה שיש ללמוד ולתרגל כדי לדעת לקרוא אמנות. היא הושלכה, S-הצל הזאת, החוצה מגופם של בני האלים יפי התואר של דמוקרטיית האצילים שפיסלה אותם, דבר ההופך אותה לשבר בקיים, השבר יוצר הנשיות.

 

כך נפתחת ההתבוננות להכיל אין ואפס ולראות את הצלע, האנטי-חומר של הקיום האנושי שהוא פצע וקללה, של התקיימות בתנאים של אי-קיום שהאבסורד רצוע בו: האשה והנשיות.

 

כי האישה, היא איננה "הכושי של העולם", להפך. אם הופכים כל טענה שרירה לכאורה על פיה, או-אז נחלצת ממנה האמת-לאמיתה שלה: כל מי שהוא עבד נרצע בְּחברה כלשהי, בעולם כלשהו, כל מי שכבודו וקיומו מותנה בערך נקוב כלשהו, כל מי שתודעת קיומו מוענקת לו באלימות, הריהו האשה של העולם. הכושי, לפי אמת-ההיפוך, הוא האישה של עולם מסויים אם אמנם לא של כל העולמות האפשריים.

 

מבחינת המשמעות, האשה אינה קיימת. אין האשה יכולה לשפוט או לטעון טענת אמת כלשהי מכיוון שהיא טעונה במשמעות שלילית בתור "לא" האמירה. האשה היא הלא-גבר. כשאנו אומרים "אשה חזקה" או "אשה יפה", "אשה טובה", אנו אומרים משהו מותנה וטעון שלילה, וזה משום שעצם המושג "אשה" הוא מושג שלילי. "האשה" היא מושג כללי שרצועה בו שלילה קיומית. האשה היא פצע בקיים. וזה מה שאנו רואים נכוחה בציור שלפנינו, המציג בפנינו את התודעה הנשית שהיא פצע, פצע קיומי.

 

ולא – לא כמו פרויד, לא כמו לאקאן, שהפאלוס הסימבולי שלהם הומצא רק לשם הסתרת עובדת הקיום הפשוטה והישירה של הכוח. כוח הזרוע.

 

האישה, האישה של העולם היא כל מי שהכוח מופעל עליו לנגוס בקיומו. כשם שכל נשאי הפאלוס "הסימבולי" הם בעלי הפאלוס הפיזי, כך כל נשאי הכוח הסימבולי הם חברי קבוצת בעלי כוח הזרוע. ההתאמה בין הקבוצות הללו היא חד-חד ערכית. הפאלוס הוא סימבולי אך ורק אם הוא מצליח בתפקידו להסתיר ולמחוק מהלשון (התרבות) את הכוח הפיזי.

 

הכוח הוא המודחק הקולקטיבי – לא המין.

 

הדימוי של ג'ני סאביל מאחד את החוץ והפנים של הקיום הנשי, שבו האובייקט והסובייקט הם פצע. אין לנו לדעת עם הדמות חיה או מתה – ואין זה משנה כלל, מפני שמלכתחילה היא ישות לקראת מוות אלים, לקראת פריצה. היא פרוצה בהיותה, מאויימת השכם והערב, מתגוננת תחת כנפי השליטה ומשתוקקת תשוקת אין-אונים להגנתה. אימת הכוח, כוח הזרוע על כל מופעיו המעודנים, היא המכוננת את הישות הקרויה אשה, היא השבר בהוויה.

 

SAVILLE Rosetta II, 2006

Jenny Saville, רוזטה II, 2005-06. שמן על נייר אקוורל מודבק על לוח עץ, Gagosian Galleries, New York, Los Angeles, San Francisco, London, Paris, Geneva, Rome, Athens, and Hong Kong

 

למראה מופע האימים של השופט ברט קבאנו בעת השימוע בסנאט, נחרדתי גם אני. אך כעבור ימים אחדים התעשתי והיום, התהפכו הדברים בעיני. אם עדותה של דר' כריסטין בלאזי פורד איפשרה לנו לראות את השבר החבוי בהוויה האטומה, המכוננת את חווית החיים הנשית, הרי דווקא בקינת הפרא המשתוללת של יריבה, שבלי דעת (שכן האדון, לעולם אין לו עניין בדעת), נכנס לתפקיד "האשה ההיסטרית", ראיתי את קרן האור החודרת בשבר הזה. רק מי שחרבו כבר נשמטה מידו, רק מי שמטיח את אגרופו בחלל הריק, יכול לילל יללות פריצים שכאלה בשעה שהוא מושלך אל התהום שבה אין קולם של החורקים בשיניהם יכול להשמע עוד. ומשכך, בצד חדוות השמחה לאיד, נרפאתי מהזעם ונמלאתי חמלה.

 

Jenny Saville, Torso II, 2004-05. Oil-canvas, Gagosian Gallery, NYC

Jenny Saville, טורסו II, 2004-05. שמן על בד, Gagosian Galleries, New York, Los Angeles, San Francisco, London, Paris, Geneva, Rome, Athens, and Hong Kong

 

Carl Cederström, How to be a good man: what I learned from a month reading the feminist classics, The Guardian, October 2018

Maniza Naqvi, The State Of The Rape Of Sabines, 3 Quarks Daily, October 2018

Jenni Murray, The Vengeance of Artemisia Gentileschi, Literary Hub, October 2018

 

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: