כך יבוא הפשיזם

 

טרי אהרט: כך יבוא הפשיזם

 

"כשיגיע לאמריקה, יהיה הפשיזם עטוף בדגל ונושא צלב."

– מיוחס לסינקלר לואיס

 

כשהוא יבוא, יברך אותנו הפשיזם בחיוך. הוא יכרע על ברכיו בתפילה. הוא יהלל וישבח את מֵיין סטריט ואת ווֹל סטריט. הוא יריע לקבוצת הבית. הוא ימחא כפיים מהיציעים שעה שחסרי הבִּטוח ייעזבו למות ברחוב. הוא יצעד במוֹל של וושינגטון. הוא יקים אנדרטאות לגיבורים שלו, יבַכה אותם, יניח זרים לרגלי האבן שלהם, יעביר אצבעותיו על שמותיהם החקוקים בקיר הגרניט וימשיך לשלוח חיילים למות בהרי אפגניסטן, במדבריות עירק. אין לו עודף בנצים, לכן הוא ישגר יונים לעקור את העינים של אויביו.

 

כשהוא יבוא, ייפגש הפשיזם לתה עם המושל של טקסס. הוא ישתין במסגדים מקליפורניה ועד טנסי בעודו מזמר "התעוררי אמריקה, כי האויב כבר כאן." הוא ישיר את ההמנונים של שלטון התאגידים, ההפרטה, הדמוניזציה, המונופוליזם. הוא ירואיין, בחביבות, בשיחות רדיו. יהיו לו נקודות משכנעות לדיון, דף פייסבוק ובוז עמוק למלים גבוהות או עיצורים קוֹליים. הוא לא יטרח לקרוא. את כל הספרים שלו הוא יגרוס. הוא יטיל רפש במורים ויוציא מחוץ לחוק את איגודי העובדים.

 

כשהוא יבוא, הפשיזם ייראה טוב. תהיה לו רעמת שיער, חליפות מגוהצות ותג על דש. הוא ישלוט בכל הערוצים. הוא יכנס רכוב על צונאמי שיקוצים. הוא יכהן בבית המשפט העליון. הוא יְתַנֶּה עמנו פחד. הוא יחנחן לנו תקווה. כשיבוא, ימכור הפשיזם את מניותיו בבורסה. הוא יתעשר, יוסיף ויתעשר עד צחנה ואז יפסיק לשלם מיסים. הוא יבעט לנו בתחת. הוא לא יצטרך להתאמץ כדי להוליך אותנו שולל פעמיים. הוא יהיה גדול מכדי ליפול.

 

כשיבוא הפשיזם לאמריקה, הוא יכנס על משבי רוח השתיקה, האדישות והשאננות שלנו. ובאותו היום, מאה אלף משוררים יתקבצו. בחנויות ספרים וספריות, פאבים ובתי קפה, בבתים ובדירות שלהם, בבתי ספר ובפינות הרחוב. באלבניה, בנגלדש, בוטסואנה, בולגריה, סין, הרפובליקה הצ'כית, פינלנד, גואטמלה, הונגריה, מקדוניה, מלאווי, קטאר, בוכים וצוחקים, צורחים. הם ילבישו את מוסיקת העצב של האנושות בפיסות בדי מלים ויתלו אותן, כתפילות, על עץ החיים.

 

הערת המשוררת: השיר נכתב לקריאה באירוע "100 אלף משוררים למען שינוי" שהתקיים בסנטה רוזה, קליפורניה, ב-23 בספטמבר 2011. ארוגים בו דימויים וקטעים של התלהמות, בלוגים ומאמרים מקוונים שמצאתי בגיגול הציטוט מסינקלר לואיס. הללו מופיעים באותיות מוּטות.

 

טרי אהרט פירסמה ארבעה אוספי שירה: Lost Body, Translations from the Human Language, Lucky Break, and Night Sky Journey.  באמתחתה כלולים פרס השירה הלאומי, פרס הספר של קליפורניה ופרס השירה ע"ש פבלו נרודה. בין השנים 2004-2006 היתה משוררת הבית  של מחוז סונומה, קליפורניה.

 

ERE1970001W00012-05

Elliott Erwitt, המוזיאון האמריקני להיסטוריה לאומית, ניו יורק, 1970.
Elliott Erwitt/Magnum Photos©

 

אני מודה לטרי אהרט על שנתנה את רשותה לתרגם ולפרסם את שירהּ. אין זה שיר אופייני למשוררת. היא בעצמה אומרת זאת בהקלטת וידאו חובבנית עד גרועה של השיר. לדעתי, יש לקוראו בקול בסגנון ספוקן וורד (וללא מוזיקת רקע).

 

בונוס:

 

אישתון, כך יצרה מאי גולן את השקר שמתדלק את המאבק במבקשי המקלט, הארץ 22 מאי 2018

 

Cara Giaimo, An Algorithmic Investigation of the Highfalutin ‘Poet Voice’, Atlas Obscura, May  2018

 

John Gray, How Democracy Dies, NewStatesman, May 2018

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: