נהם לב

 

לֵב יִנְהֹם רָחוֹק מִלֵב. נַהֲמַתוֹ

צֵל הֵד סְתָּרִים, עַל

אֹפֶק לֹא נִרְאֶה מָשׁוּך

וּבֶהָלַת גְּשָׁמִים לְצָוָּארוֹ קְשׁוּרָה,

עַל קָדְקוֹדוֹ מֻנָּחַת עֳטָרָה בֹּעֶרֶת

בֵּרָעַב לִנְשִׂיאֵי הַגֶּשֶׁם, צִלְצְלֵי גְּשָׁמִים,

לַרוּחַ הַנּוֹשֵׁב בְּאוּלַמּוֹת קְדוּמִים.

 

אֶלֱם קוֹל חָדוּר נִדְרֵי חֶמְדָּה

וְהוּא גְּלִימָה מַקֶפֶת כָּל

וְהוּא פַּשְׁטוּת רָמָה, חִידַת

הַכֹּל בַּנְּהָמָה,

עַד שָׁמוֹעַ,

עַד נִשְׁמַע.

 

נַהַם לֵב-

לִבּוֹ תְּשׁוּקָה נְהִישָׁמָּה

לֹא מְשׁוּכָה לְבַד מִמֶּנּוּ הוּא

עַצְמוֹ בִנְהִימָה פְּשֻׁוּטָה

פְּשֻׁוּטָה אִם-גַּם מְרוּבָּהָה רֻבּהָּ,

פָּשְׁטוּת שֶׁל לֵב גָּאוֹן

רַק לְעַצְמוֹ, בְּלִי חָח, בְּלֹא אָחְזָה.

 

אִם בְּשֻׁלֵי פִּטְמָה שֶׁל אֶצְבְּעוֹ יִגַּע

בְּלֵב עוֹלַם לְהָעִירוֹ בְּפַשְׁטוּתוֹ הַנִּמְהַרָה

שֶׁמַתְכֹּנְתָהּ בְּלֹא מַתְכֹּנֶת (וּבְשֶׁל כָּך הִיא נִתְמָרָה) –

 

אָכֵן,

שָׁקוֹל הוּא לֹא יִשְׁקוֹל וְלֹא יַדְרִיךְ מִשׁפָּט

לִקְרַאת גְּמִירָה,

לִקְרַאת מִשְׁפָּט גְּמִירָה,

לִקְרַאת תַּכְלִית נִצֶבֶת כָּלְשֶׁהִי שֶׁלִקְרַאתָהּ הוּא חַי. נָשׁוּךְ.

כִּי בְלֵב לִבּוֹ מִי יַחְרִידוֹ לְבַד מִיְחִידוֹ?

לְבַד מִמֶּנּוּ הוּא עַצְמוֹ שֶׁבּוֹ כָּל עוֹלָמוֹ,

כָּל הַעוֹלָם בִּכְלַל, לִשְׁמוֹ, מִי יָעִירוֹ?

מִי יְזָמְּרוֹ בְּקוֹל חוֹדֵר תֶּבֶל, בְּקוֹל בַּכֹּל נִשְׁמַע?

 

הערות: גֶּשֶׁם: חומר, נְהִישָׁמָה: נהיה שם