החירות מן האפשר (וביל טרֵיילור)

 

ביל טריילור, ללא כותרת (איש כחול), בין השנים 1939-1942.
Via Riffe Gallery, Ohio

 

 

אין חירות חלקית (כמו חירות-קיץ או חירות אחרי הצהרים). כמושג, מכילה החירות את כל אופניה לציין מצב מוחלט. תוגדר כפי שתוגדר החירות בתור "פנימית" או "חיצונית", "חיובית או שלילית" – המרדף אחריה עלול להפוך אותנו עבדים נרצעים בידינו-שלנו, זאת בעודנו מדמים לעצמנו "שאיפת-על".

 

ביל טריילור ב-1939

 

התמונות המלוות רשימה זו הן של ביל טריילור (1854-1949 Bill Traylor), עבד אמריקני משוחרר, שהתפרק מכבלי העבדות-בהסכמה שבחיי עמל מפרך בשכר עוני משפיל והפך לאמן רחוב. אם היתה קמה תנועת שחרור עממית לצעוד בעקבותיו של טריילור,  מצבם של הכושים באמריקה היה היום טוב הרבה יותר. כי החירות, היא לעולם נלקחת. טריילור לא נתן כותרות לציוריו ובסוגריים, ההסברים שנתן למתרחש בהם. 

 

החירות מוחלטת ושקולה לאהבה (לא כסנטימנט אלא כיחס מחייב את קיומו האוטונומי של הזולת), ולכן היא פרטית וכללית כאחד. חירות היא כלליות (אחווה), אוטונומיה, אהבה.

 

ביל טריילור, ללא כותרת (שתיינית), בין השנים 1939-1943.
High Museum of Art, Atlanta

 

 

אבל, המוחלטות הזאת, האין היא עלולה להתרוקן ממשמעות אם לא נצרף לה נשוא כמו, למשל, "חירות כלכלית" (שעניינה הרחקת גבולות היכולת הכלכלית עד גבול הרצון, החופשי)?

 

ביל טריילור, ללא כותרת (צֵיד אדם), בין השנים 1939-1943. גרפית וצבע על קרטון,
High Museum of Art, Atlanta

 

כל הדמויות והאירועים  שצייר טריילור מאכלסים קטעי זכרון מחיי העבדות ומהחיים האורבניים אחרי האמנציפציה, לרבות התרחשויות פולחן של שחרור אקסטטי בטקסי דת, ריקוד ושכרות.

 

והרי אמורה החירות לממש את שלמותה בתוך קורי התלכדות הסתירות של "החיים כפי שהם", הקורים שטווים בעבורם הגורל והבחירות. וכשבמבחן החירות כל הבחירות הגורליות מוטעות הן, אזי מהי, באמת?

ביל טריילור, ללא כותרת ("קונסטרוקציה", או "בית האירוע המרגש עם דמויות"), בין השנים 1939-1943. עפרון ועפרון צבעוני על קרטון שנמצא ברחוב,
High Museum of Art, Atlanta, via The Smart Set

 

את ציוריו של ביל טריילור מאכלסים דמויות אדם ובעלי חיים, המופיעים לעתים בתוך "קונסטרוקציה". האחרונה, זוכה גם לתיאור "בית האירוע המרגש".

 

מוחלטות החירות שקולה, אם-כן, לגמישותה. לא יכול להיות לה שמוש פונדמנטלי, קנאי וכיוצא בזה איננה מיועדת לבני נוער שכל פְּשרה תקרב אותם אל מותם ממש. הרי החירות כמוה כאהבה הנתפרת מקרעי יומיום, כמוה כמיומנות.

 

כך, תשיג החירות את גבול המוחלט שלה דווקא בשעה שלא תידרש לתנאים, גם לא לטיעונים ולא לצידוקים. החירות היא באשר היא, ללא כל סייגי "אבל". רק בשעה שהיא לא תגבה מאתנו "מחירים", רק אז נוכל לומר בלב שלם: הרי זו חירות.

 

ביל טריילור, ללא כותרת ("צפור ואיש על בתים"), בין השנים 1939-1943. צבע וגרפית על קרטון,
High Museum of Art, Atlanta

 

צ'ארלס שאנון (1914-1996 Charles Shannon), צייר ריאליסט של הניו-דיל שגילה את טריילור, אמר עליו כי היה "שליו עד מאד. הוא לא מחק כמעט. הוא פשוט התחיל ועבד עד גמירה. הוא לא עשה עניין משום דבר. …איש לא יכול היה לומר לו כיצד לעשות את מה שעשה." (Smart Set)

 

"…מבחינת רבים בקרב מעריציו של טריילור,  ישירותו עוד תורמת, הולכת ומוסיפה להילת המסתורין של אמנותו. ציוריו של טריילור נחשבים קמאיים, ראשוניים, נצחיים." (שם)  

 

ועל הכותבת להצביע כאן על קו מסתורי של קרבה נושאית, סגנונית וצבעונית המוביל מטריילור לשאגאל.

 

החירות מוחלטת בשעה שאינה גובה "מחיר" וכשאיננה גורמת הפסדים. היא-היא כפי שהיא, חירות. שאלת ההתאבדות של קאמי ב"המיתוס של סיזיפוס" כלולה בשאלת החירות ומשתלשלת ממנה, זאת דווקא משום שהחירות מחרישה את אוזני המתאבד למקהלה היוונית הטוענת כלפיו, כי הוא "מפסיד את החיים". והרי אין לו, למתאבד, מה להפסיד.

 

אבל, אם לפי בוחן המוות של החירות אין בחירות מוטעות, אזי גם הבחירה בחיים כך.

 

ביל טריילור, איש עם רובה, ללא תאריך.
Via Hunters & Gatherers (via Antiques and the Arts)

בנו של טריילור (שקיבל את שמו מהבעלים האחרון שלו), נרצח ב-1929 בידי שוטר בברמינגהם, אלבמה. טריילור היה משוכנע עד סוף חייו כי מדובר במעשה לינץ'. 

 

לקריאה נוספת:

 

Positive and Negative Liberty, in: Stanford  Encyclopedia of Philosophy

 

Exciting Events, at The Smart Set of Drexel University

 

אסף ענברי, המשקפיים העכורים של ישעיה ברלין, 2006 (מסה המבקרת את מושג החירות של ישעיה ברלין, אבי "החירות החיובית" ו"החירות השלילית")

 

כריס מארקר מראיין את קורנליוס קסטוריאדיס על דמוקרטיה ישירה (צרפתית, כותרות באנגלית), 1989

 

ובתור נ.ב. לכל הנאמר לעיל, מוקדשת התמונה החותמת את הרשימה הזאת לילד ודיע מסוודה בן החמש מחברון. בכייך הוא אבן, ודיע, שקלעה בול ופגעה חזק. 

 

לואיס קרול, ג'ורג' הקדוש והדרקון, 26 ביוני, 1875. הדפס אלבומן,
The Getty Museum, Los Angeles