Frederick Sandys, קסנדרה, צבע מים על ניר, שנות ה-60 של המאה ה-19, Via Bridgeman Art Library
מוּסַר הַשְׂכֵּל, מאת ג'יימס וויטקומב ריילי
דַּי לָךְ! יַלְדָּה; אַל בִּבְכִי!
זֶה נָכוֹן, בֻּבַּתֵּךְ הֵם שָׁבְרוּ;
וּתְּכוֹל הַסְּפָלִים מָה יָפוּ,
וּבֵית הַבֻּבּוֹת, אַף הוּא,
כּל אֵלֶּה מִזְּמַן הָיוּ וְעָבְרוּ;
כִּי צָרוֹת הַיַּלְדוּת חוֹלפוֹת בִּמְחִי.-
דַּי לָךְ! יַלְדָּה; אַל בִּבְכִי!
דַּי לָךְ! יַלְדָּה; אַל בִּבְכִי!
זֶה נָכוֹן, צִפְחַתֵּךְ הֵם שָׁבְרוּ,
וְדַּרְכֵי הַיַּלְדוּת
שְׁפָרְחוּ בִפְרָאוּת
כּל אֵלֶּה מִזְּמַן הָיוּ וְעָבְרוּ;
כִּי אַהֲבָה וְחַיִּים יַגִּיעוּ בְלִי דְּחִי.-
דַּי לָךְ! יַלְדָּה; אַל בִּבְכִי!
דַּי לָךְ! יַלְדָּה; אַל בִּבְכִי!
זֶה נָכוֹן, אֶת לִבֵּךְ הֵם שָׁבְרוּ,
וְזהַר שָׁמַיִּך
עַל תִּקְווֹת נְעוּרַיִךְ
כּל אֵלֶּה מִזְּמַן הָיוּ וְעָבְרוּ;
כִּי שׁוֹמֵר אֱלוֹהִים כּל שְׁלוֹ תֵּאָנְחִי.-
דַּי לָךְ! יַלְדָּה; אַל בִּבְכִי.
שירו של James Whitcomb Riley בשפת המקור: A Life-Lesson
Frederick Sandys, "צל האהבה", שמן על לוח, 1867, Via The Bridgeman Art Library
בתקופתו, נחשב ג'יימס וויטקומב ריילי (1853-1916) "המשורר האהוב על אמריקה", אך בימינו הוא נחשב מתקתק, פשטני מצד התוכן וכושל מצד הצורה. חרף הטענות נגדו, אני סבורה כי השיר המתורגם כאן הוא מר מאד בכסות צבעיו הפסטליים. מתג אירוני משמש בשיר המשפט "כי שומר אלוהים כל שלו תאנחי", רוצה לומר, "אלוהים שומר רק לעצמו ובכך מונע וחושׂך ממך". לא כך "אלוהים מרחם על ילדי הגן" של עמיחי, למשל, החשוף לחלוטין מבחינה רטורית וכמו מניח אחדות, המסתייעת במטאפורות, בין הכללי לפרטי. ימי ילדותה ונעוריה של הנמענת בשיר של ריילי, על צבעיהם הזוהרים, הם שרשרת התנפצויות המבשרות לה על גורלה כאשה. ניחומיו של המשורר, המדבר מנקודת מבטה של אלת הגורל, המוירה, מתקבלים, לכל הפחות, בתור לעג לרש.
Frederick Sandys, "מייזי הגאה", עפרון וגיר צבעוני על ניר, 1868, Victoria and Albert Museum, לונדון
מכרות נטושים 
כתיבת תגובה