ריצ'רד בראוטיגַן: All Watched Over by Machines of Loving Grace

 

 

Georgia O'Keeffe, בלי כותרת (נוף), צבע מים על ניר, 1917

 

 

ריצ'רד בראוטיגן (1935-1985, Richard Brautigan) נחשב אחד ממשוררי "דור הביט", אבל "מדרג שני", כפי שמציינת (בחצי חיוך) בתו לאנתה (Lanthe) באחד משיריה. אני נוטה לשייכו למסורת הרומנטית דווקא, בראש ובראשונה משום שבשיריו ובספוריו ובספריו אין זכר לארוטיקה של כוח, לא כל שכן להרואיקה של הגבריות האמריקנית הרגישה לעצמה. מציינת אותם כמיהה לנשגב הרדופה במלנכּוליָת נטישה. הדמויות, הדברים, המעשים והמראות ביצירות של בראוטיגן הם מופעים של הנשגב המצוי והיומיומי ביותר שהם היופי והאהבה תחת כנף המוות. בראוטיגן כותב יקומים מקבילים למציאות. אמרתו של ג'ון קיטס על הדמיון (במכתב מ-1817), כי כמוהו כחלומו של אדם הראשון, "שהתעורר ומצאו אמת", נכונה גם לגבי בראוטיגן, אבל בהיפוך: הוא כותב את ההתעוררות מהמציאות. מקום מושבו הוא תווך נשיקתם של "מים טהורים לזוך שמים" (ר' התרגום להלן), שלעתים קרובות הוא תהום נורא, אך כזה הרשום בקו דק ההופך כל צחוק שטני של האבסורד לחיוך שאין בו רשעות בכלום. הוא "רומנטי" בכך שמבעד למסך האסתטיקה האירונית של יצירותיו פורץ אור אחר.

 

השיר של בראוטיגן, All Watched Over by Machines of Loving Grace יצא לאור ב-1967 בקובץ שירה תחת כותרת זו ובמהדורה של 1,500 עותקים בלבד. כל 32 השירים בקובץ זה הוכנסו שנה אחר-כך ל-The Pill Versus the Springhill Mine Disaster . השיר "מתכתב", כך נראה לי, עם כותרת ההימנון הנוצרי All Night, All Day, Angels Watching Over Me. אפשר לראות בו אוטופיה אירונית. בתרגום, ניסיתי "לְעַבְרֵת" את הדמויים האוטופיים:

 

 

לְמִשְׁמֶרֶת עַל הַכּל מְכוֹנוֹת שֶׁל טוּב אוֹהֵב

 

אֲנִי רוֹצֵה לַחְשׁוֹב (וְיָפָה

שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם!)

עַל נְאוֹת דֶּשֶׁא קִיבֶּרְנֵטִיִּים

שָׁם יוֹנְקִים וּמַחְשֵׁבִים

יוֹשְׁבִים גַּם-יָחַד בְּהַרְמוֹנִיָה

מְתֻכְנֶתֶת הֲדָדִי

כְמַיִם טְהוֹרִים

נוֹשְׁקִים לְזוֹךְ שָׁמַיִם.

 

אֲנִי רוֹצֵה לַחְשׁוֹב

(עַכְשָׁיו, בְּבַקָּשָׁה!)

עַל יַעַר קִיבֶּרְנֵטִי

רַב אֳרָנִים וְאֵלֶקְטְרוֹנִיקָה

שָׁם צְבִי פּוֹסֵעַ לוֹ בְנַחַת

חוֹלֵף עַל מַחְשֵׁבִים

כְּמוֹ הָיוּ אֵלֶּה פרָחִים

בְּסִחְרוּרֵי פְרִיחָה.

 

אֲנִי רוֹצֵה לַחְשׁוֹב

(זֶה חַיָּב לְהִתְגַּשֵּׁם!)

עַל אֵקוֹלוֹגְיָה קִיבֶּרְנֵטִית

בָּהּ הִשְׁתַּחְרַרְנוּ מִכָּל עוֹל

וְהִתְאַחֲדְנוּ עִם הַטֶּבַע,

עֵת אֶל אַחֵינוּ הַיּוֹנְקִים

אָז שַׁבְנוּ לַחֲזוֹר

וּלְמִשְׁמֶרֶת עַל הַכּל

מְכוֹנוֹת שֶׁל טוּב אוֹהֵב.

 

 

 

Georgia O'Keeffe, קרניים, צבע מים על ניר, שנות ה-30, via Georgia O'Keeffe Museum

 

 All Watched Over by Machines of Loving Grace, בהגשת המשורר.

 

מידע על השיר ב–Brautigan.net. לאנתֶה בראוטיגן כתבה ספר זכרונות על אביה, ולכבוד יום הלדתו החל ב-30 בינואר ניתן לצפות בה קוראת את הספור One Afternoon in 1939, מתוך הספר Revenge of the Lawn.

 

 

Georgia O'Keeffe, ללא כותרת (הפשטה, ורוד וירוק), צבע מים על ניר, 1976, via Georgia O'Keeffe Museum

 

 

תרגומים: של משה דור לשני שירים. על ספרו של בראוטיגן, "כדי שהרוח לא תשא זאת לכל עבר", בתרגומה של לאה ששקו, נכתב בהארץ. דן עומר תרגם את "ההפלה – רומנסה היסטורית 1966", שהוציאה זמורה-ביתן.

 

הטרילוגיה הדוקומנטרית של אדם קרטיס, שכותרתה ככותרת שירו של בראוטיגן, קבלה בעברית את הכותרת: "נשלטים ע"י מכונות?". ב-2004 הוציא Martin Carr, מוסיקאי אנגלי ומנהיג להקת The Boo Radleys, אלבום שכותרתו ככותרת שירו של בראוטיגן ובו שיר שחוזרת בו השורה הזאת.

 

Georgia O'Keeffe, אור נוגה על המישורים II, צבע מים על ניר, 1917