תִיאוֹדוֹר רוֹתְקִה: בִּזְמַן קוֹדֵּר

תיאודור רותקה, 1908-1963, משורר אמריקני

 

 בִּזְמַן קוֹדֵּר 

 

בִּזְמַן קוֹדֵּר, הָעַיִן מַתְחִילָה לִרְאוֹת,

צִלִּי אֲנִי פּוֹגש בְּחַשֵׁרָה צוֹלֵלֶת;

אֶת הֵדִי אֲנִי שׁוֹמֵעַ בָּחוֹרְשָׁה הַמְּהַדְּהֶדֶת—

אָדוֹן שֶׁל טֶבַע מִתְיַפָּח לְעֵץ הַעֲרָבוֹת,

הִנְנִי חַי בֵּין הַצּוּפִית לְבֵין הָאֲנָפָה,

בְּהֵמוֹת שֶׁל גֶּבַע וְשַׂרְפֵי נִּקְבָּה. 

 

מַהוּ טֵרוּף אַךְ אֲצִילוּת הַנְּשָׁמָה

בְּרִיב עִם הַנְּסִיבּוֹת? בְּאֵשׁ הַיּוֹם שָׂרוּף!

מֻכֶּרֶת לִי צְרִיפוּת הַטּהַר שֶׁל יֵאוּשׁ צָרוּף,

צִלִּי תָּחוּב בִּפְנֵי זֵעַת חוֹמָה.

אוֹתוֹ מָקוֹם בֵּין הַמְּצָרִים – הַנְּקִיק הוּא זֵה,

שֶׁמַא מִשְׁעוֹל נִפְתַּל? לִי יֵשׁ רַק הֶקָצֶה.

 

סְעָרָה שֶׁל קִישׁוּרִים נִמְשֵׁכֶת!

לַיְלָה שׁוֹטֵף עִם צִפֳּרִים, יָרֵחַ מְרֻבָּב,

וּלְעֵת מְלוֹא יוֹם חָצוֹת הַלֵּיל חוֹזֵר וָשָׁב!

כְּדֵי לִמְצוֹא מָה-הוּא מַרְחִיק אָדָם לָלֶכֶת —

מוֹת הֶעַצְמִי בְּלַיְלָה מְמֻשָּךְ, בְּלִי בְּכִי,

כָּל צוּרוֹת הַטֶּבַע מַבְלִיחוֹת אוֹר לא טִבְעִי.

 

קוֹדֵּר, קוֹדֵּר אוֹרִי, וּבְיֶתֶר שְׂאֵת תְּשׁוּקַתִי קוֹדֵּרֶת.

נִשְׁמַתי, כָּמוֹהָּ כְּטֵרוּף לוֹהֵט שֶׁל זְבוּב קֵיצִי,

הַמְּזַמְזֵם בְּלִי הֶפְסֵק אֶל אֶדֶן. מֵאֵיְזֶה הֶאֲנִי אֲנִי?

אָדָם נִפְלֶה, מְטַפֵּס אֲנִי מֵאֵימַתִי לַצֵּאת.

וְהַרוּחַ אֶת עַצְמָהּ חוֹדֶרֶת, וְהַרוּחַ אֱלוֹהִים,

וְהַאֶחָד אֶחָד הוּא, בֵּן חוֹרִין בְּרוּחַ תַּמְרוּרִים.

 

 

Joseph Mallord William Turner, זריחה לאחר שהספינה נטרפה, כנראה 1841. אקוורל, גואש ומחיקות,
Tate Gallery, London

 

 

לקריאה נוספת:

 

תיאודור רותקה, "ילד על גג חממה", קובץ שירים בתרגום: צביקה יעקבי, הוצאת עקד, תל אביב, 1995 

              

"עצות למשורר צעיר" מאת תאודור רותקה, מתוך "הליקון 48 שירה חדשה 2002", בחרה ותרגמה: סַבינה מֶסג

 

המשורר סטנלי קוניץ (Stanley Kunitz), אמריקני, 1905-2006, על תיאודור רודקה (באנגלית)