ג'וֹן בֶּטְגֶ'מַן: בְּדִידוּת

David Smith, ללא כותרת, דיו על ניר, 1950

 

עָלִים דְאֶשְׁתָּקַד עוֹדָם עַל הֶאָשׁוּר:

שְׁחוֹרִים הַזַּלְזַלִים; הַקּוֹר יָבֵשׁ;

עַד תְּהוֹמֵי תְּהוֹמוֹת לְאֵין שִׁעוּר

מַרְחִיב אֶת שְׁמֵי הֶפַּסְחָא פַּעֲמוֹן נוֹקֵשׁ.

אוֹ דִּנְדּוּנֵי קִשְׁקוּשׁ-מַתֶּכֶת מצוּוִים!

הַאִם שִׁירְךָ זִמְּרוּ הַמַּלְאָכִים?

בְּךָ לִבִּי מְלֵא גִּיל וּמִתְיַגֵּן –   

אָמֵן! אָמֵן! וְאִי-אָמֵן…

הֵן אַתָּה, הַמְּסַפֵּר לִי כִּי מוֹתִי יָדוּעַ,

לא תּאמַר כֵּיצַד וְלא מָתַי וְלא מַדּוּעַ.

 

בְּלֵב אָדִישׁ שָׁרִים הַפְּרוֹשִׁים,

בִּבְלִי טִרְדָה טִרְטוּר הַטְּרֵיְלֵרִים נוֹהֵר:

זוֹ הַשָּׁנָה מָה יִסּוּרִים תַּגְשִׁים

כְּשְׁהַאָבִיב סוֹף-סוֹף מַגִּיעַ וְזוֹהֵר?

שְׁכֵן, וַדַּאי כִּפְרוֹץ שְׁזִיף הַבַּר לָבָן,

כַּמָּה בֵינֵינוּ יְגַדְּלוּ סַרְטָן, 

דֶּלֶת הַמַּשְׂרֵפָה הַמְּפאֶרֶת

לַאֲחָדִים עַל שַׁאַג הַכִּבְשָׁן סוֹגֵרֶת;

רַק פַּעֲמוֹן תְּפִלָּה פּוֹתֵחַ בִּדְּפִיקָה  

אֶת בְּדִידוּתֵנו, הַרְחָבָה כּה וְהַאֲרֻכָּה.

David Smith, ללא כותרת וללא תאריך, טמפרה על ניר

מכתב שלא נחתם ולא נשלח מג'ון בטג'מן (John Betjeman) לסי. אס. לואיס (C. S. Lewis):

"נראה לי שיש לנו שתי גישות שונות לשירה. לשנינו, כך אני מקווה, יש חוש משותף לצליל המלים, למשקל ולהטעמה. מעבר לכך אין בסיס משותף. גישתך היא פילוסופית, או מטאפיסית או מופשטת או משהו שאינני מבין. שלי היא חזותית. הייתי מצטט מעט משירתך שלך – שיר שנקרא 'פְּלַנֶטוֹת' ונפתח בשורה: 'לֵיְדִי לוּנָה בְּקָאנוּ נוֹהֵרֶת' (Lady Luna in light canoe). אינני מבין כיצד יכול מישהו שהתבונן בירח לחשוב עליו כעל 'משייט חודשי' בסירת קאנו של אור. אם אנו שבים אל ימי המחסור שלי בסגנון, מה 'מסגנן' לנו את זה?" המכתב, מה-13 בדצמבר 1939, צוטט לראשונה ב"דיילי טלגרף" הבריטי ב-29 ביולי 2006.

David Smith, דלתא סיגמא, דיו על ניר, 1955