ריצ'רד בראוטיגַן: All Watched Over by Machines of Loving Grace

 
 

Georgia O'Keeffe, בלי כותרת (נוף), צבע מים על ניר, 1917

 
 

ריצ'רד בראוטיגן (1935-1985, Richard Brautigan) נחשב אחד ממשוררי "דור הביט", אבל "מדרג שני", כפי שמציינת (בחצי חיוך) בתו לאנתה (Lanthe) באחד משיריה. אני נוטה לשייכו למסורת הרומנטית דווקא, בראש ובראשונה משום שבשיריו ובספוריו ובספריו אין זכר לארוטיקה של כוח, לא כל שכן להרואיקה של הגבריות האמריקנית הרגישה לעצמה. מציינת אותם כמיהה לנשגב הרדופה במלנכּוליָת נטישה. הדמויות, הדברים, המעשים והמראות ביצירות של בראוטיגן הם מופעים של הנשגב המצוי והיומיומי ביותר שהם היופי והאהבה תחת כנף המוות. בראוטיגן כותב יקומים מקבילים למציאות. אמרתו של ג'ון קיטס על הדמיון (במכתב מ-1817), כי כמוהו כחלומו של אדם הראשון, "שהתעורר ומצאו אמת", נכונה גם לגבי בראוטיגן, אבל בהיפוך: הוא כותב את ההתעוררות מהמציאות. מקום מושבו הוא תווך נשיקתם של "מים טהורים לזוך שמים" (ר' התרגום להלן), שלעתים קרובות הוא תהום נורא, אך כזה הרשום בקו דק ההופך כל צחוק שטני של האבסורד לחיוך שאין בו רשעות בכלום. הוא "רומנטי" בכך שמבעד למסך האסתטיקה האירונית של יצירותיו פורץ אור אחר.

 

השיר של בראוטיגן, All Watched Over by Machines of Loving Grace יצא לאור ב-1967 בקובץ שירה תחת כותרת זו ובמהדורה של 1,500 עותקים בלבד. כל 32 השירים בקובץ זה הוכנסו שנה אחר-כך ל-The Pill Versus the Springhill Mine Disaster . השיר "מתכתב", כך נראה לי, עם כותרת ההימנון הנוצרי All Night, All Day, Angels Watching Over Me. אפשר לראות בו אוטופיה אירונית. בתרגום, ניסיתי "לְעַבְרֵת" את הדמויים האוטופיים:

 
 

לְמִשְׁמֶרֶת עַל הַכּל מְכוֹנוֹת שֶׁל טוּב אוֹהֵב

 

אֲנִי רוֹצֵה לַחְשׁוֹב (וְיָפָה

שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם!)

עַל נְאוֹת דֶּשֶׁא קִיבֶּרְנֵטִיִּים

שָׁם יוֹנְקִים וּמַחְשֵׁבִים

יוֹשְׁבִים גַּם-יָחַד בְּהַרְמוֹנִיָה

מְתֻכְנֶתֶת הֲדָדִי

כְמַיִם טְהוֹרִים

נוֹשְׁקִים לְזוֹךְ שָׁמַיִם.

 

אֲנִי רוֹצֵה לַחְשׁוֹב

(עַכְשָׁיו, בְּבַקָּשָׁה!)

עַל יַעַר קִיבֶּרְנֵטִי

רַב אֳרָנִים וְאֵלֶקְטְרוֹנִיקָה

שָׁם צְבִי פּוֹסֵעַ לוֹ בְנַחַת

חוֹלֵף עַל מַחְשֵׁבִים

כְּמוֹ הָיוּ אֵלֶּה פרָחִים

בְּסִחְרוּרֵי פְרִיחָה.

 

אֲנִי רוֹצֵה לַחְשׁוֹב

(זֶה חַיָּב לְהִתְגַּשֵּׁם!)

עַל אֵקוֹלוֹגְיָה קִיבֶּרְנֵטִית

בָּהּ הִשְׁתַּחְרַרְנוּ מִכָּל עוֹל

וְהִתְאַחֲדְנוּ עִם הַטֶּבַע,

עֵת אֶל אַחֵינוּ הַיּוֹנְקִים

אָז שַׁבְנוּ לַחֲזוֹר

וּלְמִשְׁמֶרֶת עַל הַכּל

מְכוֹנוֹת שֶׁל טוּב אוֹהֵב.

 
 
 

Georgia O'Keeffe, קרניים, צבע מים על ניר, שנות ה-30, via Georgia O'Keeffe Museum

 

 All Watched Over by Machines of Loving Grace, בהגשת המשורר.

 

מידע על השיר בBrautigan.net. לאנתֶה בראוטיגן כתבה ספר זכרונות על אביה, ולכבוד יום הלדתו החל ב-30 בינואר ניתן לצפות בה קוראת את הספור One Afternoon in 1939, מתוך הספר Revenge of the Lawn.

 
 

Georgia O'Keeffe, ללא כותרת (הפשטה, ורוד וירוק), צבע מים על ניר, 1976, via Georgia O'Keeffe Museum

 
 

תרגומים: של משה דור לשני שירים. על ספרו של בראוטיגן, "כדי שהרוח לא תשא זאת לכל עבר", בתרגומה של לאה ששקו, נכתב בהארץ. דן עומר תרגם את "ההפלה – רומנסה היסטורית 1966", שהוציאה זמורה-ביתן.

 

הטרילוגיה הדוקומנטרית של אדם קרטיס, שכותרתה ככותרת שירו של בראוטיגן, קבלה בעברית את הכותרת: "נשלטים ע"י מכונות?". ב-2004 הוציא Martin Carr, מוסיקאי אנגלי ומנהיג להקת The Boo Radleys, אלבום שכותרתו ככותרת שירו של בראוטיגן ובו שיר שחוזרת בו השורה הזאת.

 

Georgia O'Keeffe, אור נוגה על המישורים II, צבע מים על ניר, 1917

 
 
 
מודעות פרסומת

רִיצַ'רְד בְּרַאוּטִיגַן: נִסִּיתִי לְתָאֵר אוֹתָךְ בִּפְנֵי מִישֶׁהוּ

 
 

ניסיתי לתאר אותך בפני מישהו  

נִסִּיתי לְתָאֵר אוֹתָךְ בִּפְנֵי מִישֶׁהוּ לִפְנֵי כַמָּה יָמִים. אַתְּ לֹא דּוֹמָה לְאַף אַחַת שְׁאֲנִי אֵי-פַּעַם רָאִיתִי לְפָנַיִךְ.

 

לֹא יָכוֹלְתִּי לוֹמַר, "אַז זֵהוּ שְׁהִיא נִרְאֵית כָּכָה בִּדְיּוּק כְּמוֹ גֵ'יין פוֹנְדָה חוּץ מִזֶה שֶׁיֵשׁ לָהּ שֵׂעָר אָדוֹם, יש לָהּ פֶה אַחֵר וְכַמּוּבָן, הִיא לא כּוֹכֵבֶת קוֹלְנוֹעַ…"

 

לא יָכוֹלְתִּי לוֹמַר אֶת זֶה מִפְּנֵי שֶׁאַתְּ בִּכְלַל לא נִרְאֵית כְּמוֹ גֵ'יין פוֹנְדָה.

 

סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִמְצֵאתִי מְתָאֵר אוֹתָךְ כְּאִלּוּ הָיִית סֶרֶט שֶׁרָאִיתִי כְשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד בְּטַקוֹמָה, וּוֹשִׁינְגְטוֹן. אֲנִי מָנִיחַ שֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ בְ-1941 אוֹ 42 מָתַי שֶׁהוּא. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהָיִיתִי בֵן שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה, אוֹ שֵׁש.

 

זֶה הָיָה סֶרֶט עַל חִיבּוּר הֶחַשְׁמַל לַאֲזוֹרֵי הַכְּפָר, סֶרֶט מוּשְׁלָּם לִצְפִיַּת יְלָדִים בְּסִגְנוֹן מוּסָר "הַנִּיוּ דִיל" שֶׁל שְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים. הַסֶּרֶט הָיָה עַל אִכָּרִים הַמִּתְגּוֹרֵרִים בְּעוֹמֶק אֲזוֹרֵי הַכְּפָר שְׁלֹא הָיָה בָּהֵם חַשְמַל. בַּלַיְלָה, הָיָה עֲלֵיהֵם לְהָאִיר בְּפָנָסִים כְּדֵי לִרְאוֹת, לְשֵׁם תְּפִירָה וְקְרִיאָה, גָּם לֹא הָיוּ לָהֵם מַכְשִׁירִים כָּלְשֶׁהֵם כְּמוֹ מַצְנֵמִים אוֹ מְכוֹנוֹת כְּבִיסָה וְהֵם לֹא יָכְלוּ לְהַאֲזִין לָרַדְיוֹ. בָּאוּ וּבָנוּ סֶכֶר עִם גֶנֶרַטוֹרִים גְּדוֹלִים, הִצִּיבוּ עַמּוּדִים לְאוֹרֶךְ וּלְרוֹחַב הַשְּׁטָחִים הַפְּתוּחִים וּמָתְחוּ כְבָלִים עַל-פְּנֵי שָׂדוֹת וְאֲפָרִים.

 

הָיָה בְכָךְ מֵימַד הֶרוֹאִי בַל יְשׁוֹעַר, שְׁנוֹצָר בָּהַצָּבָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁל עַמוּדִים לְמַעֲבָר הַכְּבָלִים עַל-פְּנֵיהֶם. הָיָה לָהֵם מַרְאֵה עַתִּיק וּמוֹדֶרְנִי כְאֶחָד.

 

וְאָז, הֵצִיג הַסֶרֶט אֶת הָחַשְׁמַל בְּתוֹר אֵל יְוָנִי צָעִיר הַמָּגִּיעַ אֶל הָאִכָּר לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ עַד עוֹלָם מֵאָרְחוֹת חַיָיו הַקּוֹדְרִים. פִּתְאוֹם, בְּאִבְחַת מֶתֶג, כִּבְאֶצְבַּע אֱלֹהֳים, הָיוּ לוֹ לָאִכָּר אוֹרוֹת חַשְׁמַל כְּדֵי שְׁיוּכַל לִרְאוֹת בְּעֵת חֲלִיבַת הֶפָּרוֹת בִּבְקָרַיו הַשְּׁחוֹרִים שֶׁל הָחוֹרֶף. מִשְׁפַּחַת הָאִכָּר זָכְתָה לְהַאֲזִין לָרַדְיוֹ, לִקְלוֹת לֶחֶם וְעוֹד בְּהַרְבֵּה אוֹרוֹת בּוֹהַקִים לִתְפִירַת שְׂמַלוֹת וּלִקְרִיאַת עִתּוֹן.

 

זֵה בְּאֱמֶת הָיָה סֶרֶט פַנְטַסְטִי שֶׁרִיגֵּשׁ אוֹתִי מַמָּשׁ כְּמוֹ לְהַאֲזִין לַ"דֶּגֶל זְרוּעַ הָכּוֹכָבִים", כְּמוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בִּתְּמוּנוֹת שֶׁל הַנָּשִׂיא רוּזֶוֶולְט אוֹ לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ בָרַדְיו: ”..הַנָּשִׂיא שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית.."

 

רָצִיתִי שֶׁהֶחַשְׁמַל יַגִּיעַ לְכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם. רָצִיתִי שְׁכָל הָאִכָּרִים בָּעוֹלָם יוּכְלוּ לְהַאֲזִין לַנָּשִׂיא רוּזֶוֶולט בָּרַדְיוֹ..

 

וְכָּכָה אָת נִרְאֵית לִי.

 

 

 

 

 

המקור לתרגום קטע הפרוזה השירית של Richard Brautigan,  שכותרתו: I was Trying to Describe You to Someone, ניתן לקריאה באתר הארכיון של ריצ'רד בראוטיגן (The Richard Brautigan Archives) ובכל רחבי הרשת.

 

ריצ'רד בראוטיגן מתואר ומוגדר בדרך כלל, אולי על שום מראהו האופייני לתקופה, כמשורר "ביט", אך לא ניתן לשייכו לשום זרם ספרותי. שירו הידוע ביותר הוא All Watched Over by Machings of Loving Grace, שבו הוא מיחל ל-Cybernetic Meadow, אחו קיברנטי שבו יחיו יונקים ומחשבים "בהרמוניה ממוחשבת". השיר פורסם ב-1967, באסופה שבה מופיע גם ספור רווי יפעה וסהרורי לכאורה, שבו הוא קושר את אמנותו עם מותו. שם הסיפור "בְּדִּבְשַׁת הַאֲבַטִּיחַ" (In Watermelon Sugar).

 

אין קשה מלתרגם פשטות נוסח בראוטיגן המחזיקה שפע צבעוני כל כך. אין בכתיבתו "רזון" (הקשור ב"דלות חומרית" פלסטית, הנוטה להידלדל לכדי פלקטיות מילולית, המלווה בכשל ביצועי).

 

המשוררת רחל הגדירה  פשטות בחיבור שכותרתו "אות הזמן" שהתפרסם בתרצ"ט באסופת שירים וחיבורים בהוצאת דבר: "..אמנם קשה דרכה של פשטות. מכאן אורבת לה פרוזאיות ומכאן – גנדרנות. הופכת היא את כל השגותינו הרגילות על פיהן.הכרת צדקתה באה לנו בלי אמצעי, מתוך קריאת-הפתעה בעקבות יעקב אבינו: 'אכן, יש תפארת בטוי חדשה במקום הזה ואנכי לא ידעתי!'".

 

וכתיבתו של בראוטיגן עונה להגדרת הפשטות של רחל. ומכיוון שלא ניתן לתרגמו כראוי כדאי לקראו במקור. המלה  Girl, למשל, איננה ניתנת לתרגום לעברית עכשוית לא כשם של מסטיק ולא בשירה והיה צורך לחמוק ממנה.

 
Constantin Brâncuşi, העמוד האינסופי, 1937. ברזל יצוק, ניצב בטירגו-ז'יו, רומניה

Constantin Brâncuşi, העמוד האינסופי, 1937. ברזל יצוק, ניצב בטירגו-ז'יו, רומניה

 
%d בלוגרים אהבו את זה: