חנוך לוין: עשרת הדיברות

 

עדי נס, ללא כותרת (רות ונעמי), 2006

עדי נס, ללא כותרת (רות ונעמי), 2006

 

עשרת הדיברות 

חנוך לוין, מתוך "מלכת האמבטיה", 1969 (1970)

 

וּבְּבֹקֶר אָבִיב בָּהִיר וְנֶחְמָד

קַּמְנוּ כֻלָּנוּ כְּאִישׁ אֶחָד,

אַנְשֵׁי-חַיִל רַעֲנַנִּים,

טוֹבֵי-קוֹמָה וְעַזֵּי-פָּנִים,

קַּמְנוּ וְעָלִינוּ אֶל הַר סִינַי,

שְׁבוֹ קִבַּלְנוּ אֶת דְּבַר ה',

עָלִינוּ גֵאִים בְּזֶמֶר וְשִׁיר

אֶת דְּבַר ה' לְהַחְזִיר.

 

מַסְקָנָה רִאשׁוֹנָה מִצָּרְכֵי הַבִּטָּחוֹן

זָרַקְנוּ לַשָּׁמַיִם אֶת הַדִּבֵּר הָרִאשׁוֹן,

אַחֲרָיו זָרַקְנוּ אֶת הַדִּבֵּר הַשֵּׁנִי,

גַּם הוּא עֵקֶב הַמַּצָּב הַבִּטְחוֹנִי,

אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי, הַשְּׁלִישִׁי בַּתּוֹר,

מַעֲשֵׂה מוּבָן שֶׁל מְדִינָה בְּמָצוֹר,

וְאֲשֶׁר כּוֹלֵל בְּאֹפֶן טִבְעִי

בְּחֲבִילָה אַחַת אֶת הַדִּבֵּר הָרְבִיעִי,

הַדִּבֵּר הָרְבִיעִי – וְהָחֲמִישִׁי אִתּוֹ,

כִּי הַבָּא לְהָרְגֶךָ – הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ,

וּמִטַּעַם דּוֹמֶה שֶׁל מִלְחֶמֶת הַקִּיּוּם

נִזְרַק גַּם הַשִּׁישִׁי זְרִיקַת חֵרוּם,

וְהָיָה זֶה לָכֵן הֶכְרֵחִי וּמֻצְדָּק

שְׁהַדִּבֵּר הַשְּׁבִיעִי גַּם הוּא נִזְרַק,

אַחֲרָיו הַשְּׁמִינִי וְעִמוֹ הַתְּשִׁיעִי

שְׁנֵיהֶם מִסִּבּוֹת שֶׁל מוֹרָל קְרָבִי,

וְכְדֵי לְסַיֵּם בֵּמִסְפָּר זוּגִי

צֵרַפְנוּ גַּם אֶת הַדִּבֵּר הָעֲשִׂירִי.

 

וּבְּבֹקֶר אָבִיב בָּהִיר וְנֶחְמָד

חָזַרְנוּ כֻלָּנוּ כְּאִישׁ אֶחָד,

אַנְשֵׁי-חַיִל רַעֲנַנִּים,

טוֹבֵי-קוֹמָה וְעַזֵּי-פָּנִים,

גֵּוֵּנוּ זָקוּף, כְּתֵפֵינוּ קָלוֹת,

נוֹשְׁמִים אֲוִיר מְלוֹא הָרֵאוֹת

אֶפְשָׁר לִחְיוֹת!

 

השיר יצא לאור בספר מה איכפת לציפור – מערכונים ופזמונים 1, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, 1987

 

 

עדי נס, ללא כותרת (חייל), מהסדרה 'חיילים', 1996.

עדי נס, ללא כותרת (חייל), מהסדרה 'חיילים', 1996

 

כל מלה מיותרת. ובכל זאת, כדאי לקרוא את "גילוי הדעת" הסרקסטי שהוציא חנוך לוין בעקבות הורדת "מלכת האמבטיה", זאת עקב לחצים צבוריים ופוליטיים. ההתנגדות, במעשה ולו קטן ויומיומי, בדיבור ובמחאה, לכוחות ההרס האנטי-דמוקרטיים, היא עזה כיום בישראל הרבה יותר מאשר בעבר. הדבר סותר את התודעה הכוזבת השוררת בנוגע לחולשתה של ההתנגדות הזאת. חלק גדול בצבור הישראלי מואס בשחיתות השלטונית, בהשחתת ערכי המוסר על-ידי בעלי שררה ושועים העושים יד-אחת, בפופוליזם ובמיליטריזם, בשליטה הכוחנית על העם הפלסטיני, בדריסת זכויותיהם של מיעוטים וחלשים וכן בהסתה נגדם ונגד מגניהם.

 

ולכבודה של הגיבורה עהד תמימי כדאי לקרוא את חנוך לוין: הוראות ביטחון בשטחים הכבושים.

 

 

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: