ואמור את ה"אשמתי"

 

אברהם אילת, ללא כותרת, דיו על ניר, 2009, Via Galerie 21, Köln 1

אברהם אילת, ללא כותרת, 2009. דיו על ניר, Galerie 21, Köln

 

וְאֱמֹר אֶת הָ"אָשַׁמְתִי", שֶׁתִּשְׁכַּח בַּחֲלוֹף הַשָּׁעוֹת   

בְּכֹל שָׁנָה וְשָׁנָה

בּכֹל חֹדֶשׁ וַחֹדֶשׁ

בְּכֹל יוֹם וַיוֹם  

בּכֹל הִרְהוּר וְהִרְהוּר (לאונרד כהן

 

חשבתי להעלות תמונה מ"הטקס הממלכתי" לציון 50 שנים לכיבוש, ולתת לו את הכותרת "הרצחת וגם ירשת", כפי הגדרתה של חברתי נועה: מי שהיו שותפים, במתן רשות מן התורה ובהסתה פרועה, לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, מי שנישלו מן הממלכה את רוב העם שתמך ברבין ובדרכו – עתה, רוממות הממלכה והממלכתיות בפיהם!

 

אכן (תהלים קמט), "רוממות אל בגרונם וחרב פּיפיות בידם."

 

ממלכתיות חדשה זו, היא-היא החרב כפולת הלהב הממשיכה, בצעדים מדודים ובשיטתיות, במלאכת גזל הדמוקרטיה הישראלית.

 

בשירו "אַסְפַּרְטַקּוּס בְּלוֹעַ הַוֵּזוּב", שקטע ממנו מצוטט להלן, מציב אביגדור המאירי את מנהיג מרד העבדים הנמלט, ספרטקוס, על שפת הר הגעש השקוע בחלום חורבנה של רומא, לאחר שהפכה מרפובליקה לקיסרות אימפריאלית נוגשת.

 

הר הגעש, ככל כוח טבע, סופו להתעורר ולהשמיד את ערי המסכנות של רומא. בדרך זו, מנבא ספרטקוס של המאירי לאימפרית הרשע, יפעל הטבע במופעו האלוהי ככוח מוסרי. כי זה, לעולם לא יפעל לטובתם של בעלי הכוח, לטובת מי שהחרב המתהפכת אחוזה באגרופם. המאירי קורא לו "אֱלוֹהֵי הָאַיִן". אין אלוהים אחרים על-פני אלוהיו של העבד חסר האונים. יעודה של ממלכה מתוקנת היא עבודת אלוהי האין, וזו, כל עניינה וויתור על הכוח וחלוקתו. זה העקרון המדריך משטר דמוקרטי, זה העקרון ההופך מערכת נהגים ונהלים למוסר:

 

לֹא אֱלֹהֵי אַרְמְנוֹת הַיֹפִי –  

כִּי אֱלֹהֵי הַסֵּבֶל וְהַדֹּפִי;

לֹא אֱלֹהֵי הַשִּׁיר, הָעֲדָנִים וְהַזִּמָּה,

כִּי אֱלֹהֵי הַדִּמְעָה,

לֹא אֱלֹהֵי הַשַּׁעֲשׁוּעִים וְכָל הַחֲמָדִים,

כִּי אֱלֹהֵי הָעֲבָדִים!

אֱלֹהֵי הַבּוֹנִים אַרְמְנוֹת תִּפְאֶרֶת –

וְהֵמָּה בָּאֹפֶל יָגוּרוּ כַּחֲפַרְפֶּרֶת,

אֱלֹהֵי הַיּוֹצְרִים כָּל יְקָר בָּעֵץ וּבָאֶבֶן –

וְהֵמָּה כַּבָּקָר יֹאכְלוּ תֶבֶן,

אֱלֹהֵי הַזּוֹרְעִים וְהַקּוֹצְרִים אֶת הַפִּשְׁתָּה וְהַלֶּחֶם,

וּמֵתִים מְזֵי-רָעָב וַעֲרֻמִּים כִּבְיוֹם צֵאתָם מֵרֶחֶם,

אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל הַנּוֹתְנִים הַכֹּל –

וְאֵין לָהֶם כֹּל!

אֱלֹהֵי הַוֵּזוּב, הַמַּבִּיט מִדּוֹר דּוֹר

בְּמוֹרְדֵי הַטּוֹב וְהָאוֹר,

וּמֵאָז הִתְגָּעֵשׁ לָאַחֲרוֹנָה וְנָדַם,

רוֹאֶה הוּא, אֵיךְ יִשְׁתּוֹלְלוּ בְּנֵי רוֹמָא:

אֵיךְ יִתְהַדְּרוּ בִּמְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת,

בְּבִנְיְנֵי פְּאֵר וּבְמַנְגִּינָה נִשְׂגֶּבֶת,

וְאֵיךְ יְחַלְלוּ כָּל יֹפִי בְּדָם,

בְּחֶלְאַת שִׁלְטוֹן אָדָם בָּאָדָם!

 

מתוך: אביגדור המאירי, המוקד הרן, מוסד ביאליק על-ידי דביר, תל אביב, תש"ד (1944)

 

 

עסאם אבו שקרה, צבר, 1989. שמן על לוח, אוסף משפחת מרינסקי, תל אביב

עסאם אבו שקרה, צבר, 1989. שמן על לוח, אוסף פרטי, תל אביב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

4 תגובות to “ואמור את ה"אשמתי"”

  1. גלי Says:

    "בכל הרהור והרהור" – נפלא, פוסט מדויק

    אהבתי

  2. dart434 Says:

    אכן ועם עבדים ואסור להתעייף מהמאבק הזה בבייובי בנט וחבורתו.

    אהבתי


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: