אנו החומרים שביעותים נבנים מהם: עלילות "צוק איתן" על פי הקוד האתי החדש לצה"ל

 

מנשה קדישמן, תיאודור הרצל משקיף על תל-אביב מן הגזוזטרה, 1988. הדפס רשת ופסטל על בד,  Michael Hittleman Gallery, Los Angeles

מנשה קדישמן, תיאודור הרצל משקיף על תל-אביב מן הגזוזטרה, 1988. הדפס רשת ופסטל על בד,
Michael Hittleman Gallery, Los Angeles

 

".. אני זוכר שזה היה [נראה] לי ממש משוגע כמות ההרס … כמו תפאורה של סרט, זה לא נראה אמיתי … אני ממש זוכר שכל יום היינו מקבלים ת"צאות (תצלומי אוויר) חדשות וכל יום חסרים עוד כמה בתים על המפה, פשוט רואים ארגזי חול כאלה." שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן" 

 

".. ביום הראשון יש את האתוס הזה על החמאס, אתה בטוח שאתה נכנס וכל הטנקים עולים באוויר. אחרי 48 שעות שאף אחד לא יורה עליך והם כמו רוחות רפאים, אתה לא רואה ולא מרגיש, רק מדי פעם אתה שומע ירייה אחת ביום, אתה מבין שהמצב בשליטה. ואז התחילה הבעיה שלי שם כי הוראות הפתיחה באש הרשמיות, לא יודע אם ברמה הצה"לית, היו 'כל מה שנמצא שם – מת. …כל מי שאתם רואים שמה – אתם הורגים אותו.'

 

"… שאלנו אותו [את המפקד]: 'אני רואה מישהו הולך ברחוב, אני יורה בו?' אומר 'כן'. 'למה אני יורה בו?' 'כי הוא לא אמור להיות שם.'" שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן" 

 

הנה, אנו כבר שם, בעֵבֶר האפל של קו-התפר. פה. בשבר ההיסטורי שאחריו כבר לא נוכל להתנער מאחריות למעשינו ביודעים ובלא יודעים. הזמן נופץ לרסיסי אתמול וזמן חדש נפרץ. העדויות מ"צוק איתן" יוצרות תמונה כוללת, איומה מסך כל מרכיביה. 

 

התצ"א הנרקמת ממכלול העדויות אשר אספו "שוברים שתיקה" היא "היסוד העובדתי" של "צוק איתן". ואילו את יסוד הכוונה – אותו יש לחלץ מהצהרות אשר מהן אנחנו למדים על שבר חד באתיקת הלחימה של צה"ל. עיקרו של שבר זה שינוי מן היסוד, מהפכה מוחלטת, מהותית, בהצדקות להפעלת הכוח הצבאי כלפי מי שאינו חמוש. זאת, באמצעים רטוריים שיפורטו כאן, כמו פתיחת מושג המסוכנות, אשר היה מוגבל בדרך כלל לאירועים שהוגדרו היטב בנתוני חלל וזמן, ואנשים. מצד האנשים, המקום שבו הם נמצאים מגדיר אותם-כולם, ללא הבדל, מסוכנים.

 

מנשה קדישמן, ללא כותרת, נוף וריבוע צהוב, 1979. ליתוגרפיה, אוסף פרטי,  via Mutual Art

מנשה קדישמן, ללא כותרת, נוף וריבוע צהוב, 1979. ליתוגרפיה, אוסף פרטי,
via Mutual Art

 

מִדְרָג המסוכנות מסיר, בהדרגה תלולה, את כל ההגבלות מעל הכוח הלוחם וההורג ובשיאו שולל כל התיחסות שהיא לתוצאות הפעלתו.

 

ואולי להפך, כי על פי התוצאות – ההרס הפרוע ומספר ההרוגים האזרחים ב"צוק איתן" – לא ניתן למפעילי הכוח הצבאי להתנער מאחריות לתוצאות הללו בטענה "לא התכוונתי אבל כך יצא". כדי לטעון אי-כוונה על צה"ל והמדינה לטעון לנבצרות צבאית.

 

גם אי-אפשר לטעון: חמאס אשם. אם צה"ל לא נבצר לפעול – הוא לא נבצר לפעול על פי ההגבלות המחייבות אותו להיות אחראי לחייהם של כל מי שאינו לוחם. אם אין הוא אחראי והחמאס אשם, דהיינו צה"ל לא אחראי לחייהם של אזרחים, אזי צבא הגנה לישראל איננו מחוייב עוד לכללים האתיים המגבילים אותו ומגדירים אותו ככוח לגיטימי.

 

".. מה זה נקרא לסלק איום. לפעמים מדברים על זה בצורה מדי צרה. מה זאת אומרת להתגונן מפני פעולה כזאת. העולם מבין את זה כמו בסימטריה ספורטיבית. אבל אנו בעימות. מה שאנחנו צריכים לעשות.. זה למנוע מהם את היכולת לעשות את זה עוד פעם. ההגנה העצמית מפני הרקטות היא לא כפת ברזל… מה שאנחנו צריכים לגרום זה שלא יתקפו אותנו עוד הפעם."אסא כשר, היבטים אתיים במבצע 'צוק איתן' (מקושר מטה), מרכז שלם, 30 ביולי 2014 

 

".. אנחנו מדברים על זה שאנחנו רוצים להרתיע: להרתיע את החמאס מלפעול נגדנו. אנחנו יוצאים מהנחה [כי] נצחון במובן הקלאסי, שלא יהיה שום משגר ולא תהיה שום רקטה ושום בן אדם מהחמאס שרוצה לשגר את הרקטה עלינו – לזה לא נגיע… אבל נגיע למצב שבו האיום יהיה הרבה יותר קטן. … לא יהיה אפסי … אבל .. ממש זעיר. … הרתעה זה משהו ברמת הכוונות, ברמת הנפש של האויב ולא ברמת היכולת שלו. [לכן] הרתעה היא [אך ורק] תוצר לוואי של פעילות צבאית…"אסא כשר, היבטים אתיים במבצע 'צוק איתן' (מקושר מטה), מרכז שלם, 30 ביולי 2014  

 

מנשה קדישמן, זכוכית שבורה (דלת שבורת זכוכית), 1979. הדפס רשת על נייר,  Tate Gallery, London

מנשה קדישמן, זכוכית שבורה (דלת שבורת זכוכית), 1979. הדפס רשת על נייר,
Tate Gallery, London

 

"… הביטוי 'לגיטימציה' נשמע כאילו יש לנו איזה עקרונות כאלה ונביאי העקרונות מפרשים ..ומביאים לנו הערכה אם יש לנו [אותם] או אין לנו. יורדים מסיני עורך עיתון הגרדיאן וגדעון לוי ומודיעים לנו: אין לכם לגיטימציה. … זה קשקוש. … 

 

[הגורמים החיצוניים היחידים שחשוב לנו באמת ובתמים מה הם חושבים, הנם]: נשיא ארה"ב, ראש ממשלת בריטניה, הקנצלרית הגרמנית, נשיא צרפת …, ואני חושב שגם פוטין חשוב לנו. …הם יושבים ליד הכפתורים … הם בעלי זכות הווטו במועצת הבטחון ומועצת הבטחון היא הגוף הבינלאומי היחידי שהוא חשוב, חשוב באמת… האנשים האלה דעתם חשובה מאד. אי אפשר לצפצף עליהם. גם בלי קשר למועצת הבטחון הם חשובים, כי מי מממן את כיפת ברזל? ארצות הברית."אסא כשר, היבטים אתיים במבצע 'צוק איתן' (מקושר מטה), מרכז שלם, 30 ביולי 2014 

 

אנו עדים ב"צוק איתן" לעוללות האתיקה החדשה, שהיא אמנם מוצהרת בהזדמנויות רבות אך חסרה בסיס חוקי. ובכך כוחה, בהיותה לא ממוסמכת ושקופה, נחבאת היטב תחת מסמך ההצהרות שכותרתו היא "רוח צה"ל", זה המתימר להיות "תעודת זהות ערכית" של צבא ההגנה לישראל. האתיקה החדשה מופעלת בהאפלה כבדה בכל אשר נוגע לשיקול הדעת והמעשה אותם היא מבססת, שעניינם פירוק המגבלות מעל האמצעים בשם המטרות.

 

והמטרות? אינן.

 

מתוך שהוגדרו בהרחבה גורפת, של "סילוק איום", איום אשר איננו בר-סילוק באמצעות הכוח הצבאי, עוסק צבא הגנה לישראל בהרתעה, "תוצר לוואי" (ר' כשר, למעלה) שהפך במעשה למטרה – תכלית הלחימה.

 

יותר מכך: כלל אין איום. זה שנים רבות שאין איום על קיומה של ישראל והיא יוצאת להגנה על אזרחיה מפעולות טרור במנגנון צבאי שאין זה כפי כוחו. מלחמת יום כפור היתה המלחמה הקיומית האחרונה, אשר הצדיקה, בלית ברירה, את חלליה הרבים בקרב הכוחות שנשלחו ואף חרפו נפשם בלא היסוס בהגנה על המולדת. ומאז, נדרש איום כולל וקיומי למדינה רק בנאומים פוליטיים.

 

מנשה קדישמן, עמק הבכא, ללא תאריך. פליז, אוסף פרטי,  Via Mutual Art

מנשה קדישמן, עמק הבכא, ללא תאריך. פליז, אוסף פרטי,
Via Mutual Art

 

"לא היו ממש הוראות פתיחה באש, זה היה יותר נהלים. בעיקרון אתה מזהה, אתה יורה. אמרו לנו: לא אמורים להיות שום אזרחים. אם אתה מזהה מישהו – אתה יורה בו. לא הייתה בכלל שאלה אם הוא מאיים או לא, בעיניי זה גם הגיוני. אם אתה יורה במישהו בעזה זה סבבה, לא קורה כלום. גם כי זה עזה וגם כי זה חלק מהמלחמה. גם הבהירו לנו את זה, אמרו לנו 'אל תפחדו לירות', וגם הבהירו לנו שאין אזרחים."שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

"…יש את גדר המערכת ואז ג'וחר א-דיכ עולה כשטח ששולט על הגדר ואתה רואה מלא ירוק. כשיצאנו אחרי המבצע אתה רואה פלטה של מדבר… רוב העבודה [עשו] 9D ׁׁׁ(בולדוזר משוריין), הם פשוט הורידו את כל הפרדסים.."  שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

[שאלה]: חובה לוודא שאין אזרחים בבית לפני תקיפת מבנה על ידי מטוס קרב? 

 

"זה לא מחייב. [נגיד, במקרה] סמג"ד סג'עייה [של חמאס], היו מבַצעים [תקיפה, וזאת] במידה ולא היו יותר מדי אזרחים. יותר מדי, אני מתכוון למספר דו-ספרתי.שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

"הזהירו אותנו, אמרו לנו שאחרי הפסקת אש אחת אולי תהיה חזרה של אוכלוסייה, ואז חזרו על הסיפור של הזקן שביקש מים [קודם לכן בעדותו תיאר העד תדריך שבו סופר להם על זקן שביקש מים וזרק רימונים על הכוחות]. …ההנחיות [בקשר לאנשים שחוזרים] הן פתיחה באש. הם אמרו 'איפה שאתם הולכים להיות, אף אחד לא אמור להיות. זה אומר שאם אתם רואים מישהו, הוא מחבל'. אני זוכר שזו נקודה שעוד ב'עמוד ענן' עשינו סימפוזיונים של 'אתה סורק בית, אתה נתקל בבן אדם, אתה יורה מיד, בלי לחשוב מה אתה עושה'. היו לנו על זה הרבה ויכוחים. … התשובה של הקצין [לשאלות על כך, היתה] 'זו סיטואציה מסובכת, אני יודע שעלול להיות מצב של הרג חפים מפשע, אבל אתם לא יכולים לקחת את הסיכון הזה וסיכון של החברים שלכם ואתם צריכים לירות בלי לחשוב'. ההנחיות זה לירות קודם כול. כל מי שאתה מזהה, יש נשק, אין נשק, לא משנה מה. הנחיות מאוד ברורות. כל בן אדם שאתה נתקל בו, רואה בעיניים – ירי על מנת להרוג. זו הנחיה מפורשת.  

 

"[שאלה]: לא צריך תהליך של הפללה?  

 

"שום כלום. שום דבר.

 

"[שאלה] יש התיחסות לקווים: 100 מטר זה קו אדום, 200 מטר?  

 

"ממש לא, הקווים היחידים זה ג"ג (גבולות גזרה) בין כוחות צה"ל.  

 

"[שאלה] כדי שלא יהיו דו"צים (ירי על כוחותינו)?  

 

כן."  שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

מנשה קדישמן, צפרדע, 1970. ברזל, אוסף פרטי,  via Mutual Art

מנשה קדישמן, צפרדע, 1970. ברזל, אוסף פרטי,
via Mutual Art

 

עלֵינו למקם את הוראות הפעילות המלחמתית בתוך הקשר העקרונות החדשים לפעילות, וזאת על בסיס הידיעה כי אין עוד מדובר בפעילות הגנתית נגד איום על קיומה של ישראל. זה, יחד עם הצורך להגן על אזרחי המדינה מפני איום שאין לו תקנה צבאית לאורך זמן, מותירים רק מטרות מיידיות, נקודתיות בלבד, שכאמור אינן תרופה לאורך זמן. כך הופך לעיקרי מה שמוצג לכאורה בתור תוצר לוואי: ההרתעה.  

 

יורדים החסמים ובלי משים הופכים כל "שיקולי מידתיות" לצידוקים, הצדקות לאכזריות פרועה. מקריאה בעדויות החיילים מ"צוק איתן" עולה בדימיון מחזה אימים של מעבדת מילגרם ענקית ללא פתחי מילוט, בה מתקיים ניסוי-אמת באנשים חיים.

 

מנשה קדישמן, יונה ודמות, ללא תאריך. ברזל, אוסף פרטי,  via Mutual Art

מנשה קדישמן, יונה ודמות, ללא תאריך. חיתוך ברזל, אוסף פרטי,
via Mutual Art

 

אבל צריך לשמוע ולקרוא את עקרונות האתיקה החדשה לצה"ל, המופעלת, כאמור, בלא אישור חוקי כדי להגיע לשורה התחתונה, המכשירה, בעקיפין-ישיר של אין-ברירה לכאורה, פגיעה והרג אזרחים עם הרס עד עפר של מקומות ישוב שלמים ותשתיות והפיכת אלפי אדם לעקורים בתוך אשפת המטרות הנעולה שהיא ביתם.

 

והשורה התחתונה בעקרונות החדשים הללו, היא, כי, בהינתן שאין איום על קיומה של המדינה אין שום הבדל בין אזרחים לחיילים בנכונות להקרבת חייהם. לא מדובר בעקרון בלבד, כי-אם בשיקופה של רוח התקופה ונטיית לבה, בתחושה ששורשיה בידיעה כי את בטחון המדינה ניתן לקנות היום באפס דם.

 

עקרון מפתח זה מחזיק את כל בניין העקרונות האתיים החדשים הפועלים, שאין להם הכשר חוקי, של צה"ל. הוא מורה כי החייל, גם במצב של לחימה, הנו אזרח שאת חייו יש לשמר בכל מחיר. התוצאה המעשית, בשטח, היא, כי את חיי הלוחמים יש לשמר, בלית ברירה, גם במחיר חיים של אזרחי אויב חסרי אונים (1,354, בתוכם 415 ילדים). בשטח, הברירות בידי הלוחמים ומפקדיהם. והאחרונים יודעים היטב כי יהיה עליהם להגיש דין וחשבון על יישומה של השמירה מכל משמר ובכל מחיר על שלום פקודיהם.

 

"…תורת המלחמה הצודקת היא תורה מוסרית שאומרת מה מותר ומה אסור לעשות במלחמה. …עקרון הכי בולט והכי חזק והכי חשוב והכי מעשי זה ההבחנה בין הלוחמים לאלה שאינם לוחמים. או בלשון קצת יותר מדויקת: בין אלה שהם מסוכנים לאלה שאינם מסוכנים. אנחנו מדברים על "מעורבים"… הרעיון הבסיסי הוא, בוא נשאיר את האזרחים בצד וננהל את המלחמה בין הצבאות… זה רעיון מאוד חשוב ועמוק. הוא מגיע לפעמים לקצוות שאני לא רוצה להיות בהם ואני נלחם נגדם, אבל אי-אפשר להגיד שניצחתי במלחמה הזאת. זה מגיע לקצה הזה שחיילים זה לא חשוב – רק אזרחים זה חשוב. חיילים נהרגים – שייהרגו, לזה הם נועדו, להלחם ולהיהרג. אני לא מקבל את זה בכלל." אסא כשר, היבטים אתיים במבצע 'צוק איתן' (מקושר מטה), מרכז שלם, 30 ביולי 2014

 

מנשה קדישמן, עמק הבכא, ללא תאריך. עפרון על נייר, אוסף פרטי,  Via Mutual Art

מנשה קדישמן, עמק הבכא, ללא תאריך. עפרון על נייר, אוסף פרטי,
Via Mutual Art

 

ובכן, בהינתן איום אלימות הטרור, שאין לו כל תרופה צבאית חוץ מתרופת ההרגעה היחידה האפשרית, ההרתעה; ובהינתן העקרון שיש להמנע ככל אשר ניתן מלסכן את חייהם של הכוחות – "כל אשר ניתן" הופך ומתגלגל מתוך עצמו ל"בכל מחיר". לשם כך נדרש אבי האתיקה החדשה, אסא כשר, לניסוח מחדש של עקרון "המידתיות":

 

"המידתיות אומרת לנו מה לעשות כשלא הצלחנו להפריד, עדיין הם יחד. אז המידתיות אומרת שבנסיבות מסויימות, בתנאים מסויימים, מותר לפגוע בטרוריסטים חרף הפגיעה הצפויה בשכנים הלא מסוכנים שלהם. המלה "מדתיות" בתורת המלחמה הצודקת, בדין הבינלאומי, בשפה של כל מי שמבין על מה הוא מדבר היא מלה שאומרת: לפעמים מותר לפגוע באזרחים. לפעמים מותר. 

 

"לכן, כשאומרים לנו, אתם לא מתנהגים בצורה מידתית, אתם פוגעים באזרחים – זה ממש, את זה יכול להגיד רק מי שאין לו מושג על מה הוא מדבר. כי הרעיון של מידתיות הוא רעיון שמכשיר בתנאים מסויימים ואוסר בתנאים אחרים, פגיעה באזרחים. מותר לפעמים לפגוע באזרחים. 

 

"מתי מותר לפגוע באזרחים? כאן בא הרעיון הזה של מידה – אם כי זה לא עניין מספרי אלא של שיקולים.  

 

"מי שאמור לערוך שיקולי מידתיות זה המפקד. המפקד של הפעולה הוא זה שעושה את שיקולי המידתיות – לא עורכי הדין ולא הפוליטיקאים ולא העיתונאים ולא מזכ"ל האו"ם ולא אף אחד. המפקד. מה המפקד צריך לשים על שתי כפות המאזניים? על כף מאזניים אחת הוא שם את הערך הצבאי של המשימה שלו. התועלת שהוא מפיק. כבר ראינו קודם, שהמלה נצחון היא לא מלה שאנחנו משתמשים בה. יש לנו מטרות. אז לכן הערך הצבאי הוא התרומה של הפעולה הזאת להשגת המטרות. … וזה חזקה על מפקד שהוא יודע מה הוא עושה. קורות המלחמה שלנו הן דבקות במשימה לאור המטרה. יש מטרה, המשימה שלי היא לאור תכנית יותר רחבה … זה מצד אחד, הערך הצבאי. מן הצד השני, זה מה שאני בתור המפקד, עם כל האינפורמציה שיש לי, מעריך שיהיה הנזק שאני אגרום לכל השכנים של הטרוריסט, האזרחים שאני לא רוצה לפגוע בהם. שני הדברים האלה הם על כפות המאזניים. אם ייהרגו אנשים מהפעולה שלי, אבל מה שאני מרוויח זה זמן, כסף, שזה יהיה חימוש יותר יקר, נוחיות, עכשיו אני כבר פה אז אני אעשה גם את זה, אחר כך אני אצטרך להסתבך ולחזור – לא מצדיק, לא מידתי.  

 

"אבל יש מצבים שבהם זה כן מידתי: יש פה משגר. אני רואה את המכשיר הוא נמצא פה לידי ואני רואה את האנשים כשהם שמים עליו את הרקטה ומן הרקטות אפשר להיהרג. אנחנו לא עושים סטטיסטיקות על הפגיעות של הרקטות, אנחנו חושבים על התרחישים הכי גרועים. אני צריך להתכונן לתרחיש הכי גרוע – לא לתרחיש הממוצע. התרחיש הכי גרוע זה שרקטה פוגעת באיזשהו בית והורגת את יושביו. זה התרחיש. כשאנחנו מסתכלים על המשגר הזה ועל האנשים שלידו שעכשיו הולכים לשגר אנחנו צריכים עכשיו לפגוע בו ויש לידו עוד שניים-שלושה אנשים שנקלעו לשם. מסכנים. אני מרחם עליהם, כואב לי הלב עליהם. אבל אין ברירה. אין ברירה זה המצב שעקרון המידתיות מרשה לי לפגוע במשגרים תוך כדי הריגת אנשים בקרבתם." אסא כשר, היבטים אתיים במבצע 'צוק איתן' (מקושר מטה), מרכז שלם, 30 ביולי 2014

 

 

מנשה קדישמן, אדמה בקועה ב', 1979. הדפס רשת על נייר,  Tate Gallery, London

מנשה קדישמן, אדמה בקועה ב', 1979. הדפס רשת על נייר,
Tate Gallery, London

 

 

 

לכאורה, נשמע ניסוח עקרון המידתיות גם הגיוני וגם סביר – זאת עד שמנסחו, הפילוסוף אסא כשר מבהיר, כי אין עקרון המידתיות קשור בכמויות ומספרים, דהיינו במדת ההרס ומספר האזרחים ההרוגים. את דעתו, שהיא, על פי המסתבר מתוך שהתרחש בשטח, גם דעתו של צה"ל, יש להבין נוכח השיקולים שהובהרו כאן כבר, דהיינו מטרות שאין בַּן להכריע את הלוחמה המתמשכת בטרור, אשר הפכו את מטרת ההרתעה לעיקרית, יחד עם העקרון המחייב שמירה, בכל מחיר לכאורה, על חיי הלוחמים:

 

"עוד אי הבנה רווחת שאני רוצה להזכיר בעניין המדתיות … עוד שתי אי הבנות בקשר למידתיות: אי הבנה אחת, אומרים לנו לפעמים: מספר האזרחים ההרוגים ברצועת עזה הוא כבר כל-כך גדול  – זה לא מידתי. זה לא יתכן שזה מידתי. כמה אנשים נהרגו ברצועת עזה אני לא יודע, אף פעם אי אפשר לדעת כי כמו שהם רוצחים ככה הם שקרנים… לכן אני לא יודע כמה אנשים נהרגו. צריך לחכות שאנחנו נפרסם מספרים או שאיזה גוף נייטרלי שאפשר לסמוך עליו יפרסם מספרים כאלה.  

 

לכן, עצם הפרסום של מספר לא אומר לנו כלום על המידתיות. כאילו, באיזה נסיבות הם נהרגו? מה היו שיקולי המידתיות של מי שגרם לפגיעה באזרחים מסוימים? כל זמן שאני לא יודע מה היו שיקולי המידתיות האלה אני לא יכול להגיד שזה לא מידתי."  אסא כשר, היבטים אתיים במבצע 'צוק איתן' (מקושר מטה), מרכז שלם, 30 ביולי 2014

 

ובכן, ראשית, הם שקרנים ביחס למספר ההרוגים; שנית, אין לנתוני פגיעה באנשים חפים מפשע וחסרי אונים שום קשר עם ההחלטה המעשית, בשטח, אם מותר, אפשר, הכרח לפגוע, להרוס ולהמית בהם אם לאו.

 

ניראה כי דין מאה כדין פרוטה במחיר דמים של אזרחי אויב, כאין וכאפס.

 

מנשה קדישמן, קרבן, ללא תאריך. חיתוך ברזל, אוסף פרטי,  Via Mutual Art

מנשה קדישמן, קרבן, ללא תאריך. חיתוך ברזל, אוסף פרטי,
Via Mutual Art

 

 

 

"אני זוכר את זה, כל הטנקים עמדו בשורה, אני אישית שאלתי את המפקד שלי: לאן אנחנו יורים? הוא אמר לי: תבחר לאן שבא לך. 

 

"וגם אחר כך בשיחות עם שאר החבר'ה, כל אחד בעצם בחר את המטרה שלו, והמפקד קרא לזה בקשר 'בוקר טוב, אל-בורייג'. 'אנחנו נבצע, חבר'ה, בוקר טוב, אל-בורייג", זה הציטוט. בעצם [כדי] להעיר את השכונה, להראות לחבר'ה, צה"ל פה ולבצע את ההרתעה הזאת.  

 

"אני זוכר שכל הטנקים עמדו בשורה, אנחנו גם עמדנו, אני התותחן, אני הסתכלתי על איזה בית, גם בית גבוה מאוד, במרכז השכונה ההיא, ושאלתי את המפקד שלי: 'טוב, לאן לירות בבית? וסגרנו בינינו: 'טוב, אם בא לך קצת ימינה, קצת שמאלה, קצת לחלון הזה, קצת לקומה הזאת, סגרנו.' ואז המפקד עלה בקשר, '3, 2, 1, ירי'. כולם ירו פגזים לאן שהם רצו, מן הסתם. אף אחד לא ירה עלינו לא לפני, לא אחרי, לא במהלך."שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"

 

כיוון שמטרות הן בהגדרתן ברורות ומוגדרות, אזי בהעדר כאלה, בעיקר בשל אי-היכולת הידועה מראש להשיגן, הופכים העקרונות החדשים, המופעלים מתחת לרדאר החוקתי, להתרה כמעט גורפת, לפרצה, בקע בזמן ובמקום שבו הכל, לכאורה, מותר.  

 

הבה נבנה לנו עולם חדש, יחיד, נחוש ומפוקח, מלא רק בעצמנו.

 

ניתן לקרוא בעדויות את ההיפוך שחל בהוראות ובפקודות: במקום על מה לירות, כלומר המטרות בהן צריך לפגוע במסגרת הלחימה, צוינו (על פי העדויות, בכל אופן), בפני הלוחמים, המתקנים היחידים אשר בהם אסור להם לפגוע (כאן, אולי, מעורבים בהחלטות משפטנים):

 

"..מותר לך לירות על כל מה שאתה רוצה כמעט, אלא אם אתה רואה משהו שלא סביר שתירה עליו, כמו בית ספר. יש פעמים שאמרו לנו 'אתם רואים את הבניין הזה? זה בית ספר, אל תירו לשם. זה הלונה פארק של עזה – רואים מרחוק את גלגל הענק – לא יורים לשם'. אבל כל דבר אחר שלא אמרו במפורש לא לירות עליו, וחוץ מכמה דברים עם כוחות שכנים שלא יהיה דו"ץ [ירי על כוחותינו] – אפשר לירות לכל מקום כמעט בחופשיות. יש גם פעמים שאומרים 'בוא נירה לשם, מקסימום ישאלו אותנו למה ירינו, נגיד שזו הייתה נקודה חשודה, שזה היה נראה לנו מאיים'. זה קרה כמה פעמים.

 

"[מאשר פתיחה באש בדרך כלל] …מט"ק (מפקד טנק). במבצע ההוראות היו מאוד מקלות אז מט"ק יכול לאשר.  

 

"אני לא ממש זוכר לפני הכניסה מה דיברו אתנו על הוראות יבשות, ואחרי הכניסה לא כל כך עניין אותנו מה ההוראות היבשות. זה מה שידענו. כל מט"ק יודע, אפילו החיילים הפשוטים ידעו שאם זה יהיה משהו לא בסדר הם יגידו שהם ראו משהו חשוד. יש להם גיבוי, הם לעולם לא יישפטו."שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

כשמופעל עקרון המידתיות על פי ההנחיות החדשות, אשר אינן כתובות בחוק אבל מנוסחות היטב בידי הוגה האתיקה החדשה של צה"ל המצוטט ומקושר כאן, אין לראות בו, בעקרון המידתיות, כלל מעשי מגביל כי-אם בסיס להתרת ההגבלות. כן.

 

מנשה קדישמן, אורים ותומים, 1971. טכניקה מעורבת על נייר,  via Mutual Art

מנשה קדישמן, אורים ותומים, 1971. טכניקה מעורבת על נייר,
via Mutual Art

 

ועוד יותר, המעשה שישראל המדינית והצבאית תולה על החומות ומנופפת בו כְּנֵס, כדגל של מוסר המייחד אותה על-פני כל המדינות והצבאות: האזהרה.

 

"מה לעשות כשזה מעורבב, כשיש לנו גם אזרחים וגם לוחמים? מה לעשות אז? …הראש הישראלי, בגלל השמירה על כבוד האדם, ובמידה מסויימת גם האמנות הבינלאומיות דורשות את זה, מנסה להפריד. …אני אומר לאזרחים 'תסתלקו מפה! תצאו מפה, אני עומד לתקוף פה'. אני מזהיר אותם.  

 

"…הדיבורים על פליטים שיש ב-, אני לא יודע, מאה אלף פליטים או משהו כזה ברצועת עזה (על פי נתוני צה"ל בוויקיפדיה: בין 300 אלף לחצי מיליון) – אני לא מצטער על זה. למרות שהמלה 'פליט' היא מלה כבדה כזאת, אני לא מצטער על זה, אלה אנשים שיצאו מהבית שאותו אנחנו צריכים לתקוף ולכן חייהם ניצלו.. הקיום שלהם הוא הצלחה – לא כשלון. והם אמורים לחזור. חלק מהם כשיחזרו ימצאו הריסות, כואב לי הלב יחד אתם. קטאר תממן בתים חדשים. ויש לנו נסיון ארוך עם המימון המיידי של הבתים האלה. זה סבל – אני מכיר בו, אני לא לועג לו, לא מזלזל בו, לא בז לו, לא מפחית בו – אבל עד מהרה יהיה שם מבנה חלופי."אסא כשר, היבטים אתיים במבצע 'צוק איתן' (מקושר מטה), מרכז שלם, 30 ביולי 2014  

 

ההתראה, ההתרעה, האזהרה, אם כן. המדינה שלנו, המשמשת לנו למצפון, איננה רק גאה באמצעי האזהרה המגוונים, אותם שננקטו ב"צוק איתן" (בין היתר רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וטלפון, כרוזים והאחרון בהם "הקש בגג") – אנחנו משתמשים בטיעונים של אזהרה בתור אליבי – ויותר מכך, בתור צידוק.

 

שעה שאנו מצרפים לטיעוני האזהרה האשמות כלפי הקורבנות עצמם והחמאס, שהשתמש בהם כבתור מגן – או-אז הופך טיעון האזהרה להגיון של הצדקת ההרג וההרס המאסיבי.

 

אבל לאן יכלו המוזהרים להמלט? האם יכלו להמלט? מספר ההרוגים משיב על השאלה הזאת, תשובה המקבלת משנה תוקף במפות, תמונות וניתוחים. המפה של צה"ל בעצמו, של אתרי שיגור רקטות ברחבי הרצועה, מפה אשר נמצאת בוויקיפדיה (באנגלית), איננה מותירה ספק: לא היה להם לאן להמלט. הרי לנו "מידתיות" כפי ניסוחה בפי הפילוסוף אסא כשר, "מידתיות" שחורה ומתנפנפת.

 

 

"צה"ל פיזר כרוזים והודיע לתושבים… שצה"ל נכנס, ומי שנשאר בשטח – דינו מוות. זאת היתה האמירה. אני חושב שבתור חייל שעומד להיכנס זו אמירה מאוד מרגיעה. אל"ף, אתה רוצה לשמוע שצה"ל מזהיר את התושבים. בי"ת, הלחימה בעזה מורכבת מאוד בגלל שמצד אחד אנחנו [נכנסים] ומצד שני הרצועה כל כך קטנה שאין לתושבים יותר מדי לאן לברוח."שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

מנשה קדישמן, הר ב', 1974. הדפס רשת על נייר,  Tate Gallery, London

מנשה קדישמן, הר ב', 1974. הדפס רשת על נייר,
Tate Gallery, London

 

"[שאלה]: בהוראות הפתיחה באש היו דגשים מיוחדים? 

 

"כן, הסבירו מה אתה עושה אם אתה רואה אזרח. [הסבירו] שזו הלחימה. זה היה [ירי] על מנת [להרוג] ישר אם רואים דברים. אבל אין משהו מסודר, לא אמרו 'מי שלובש ככה וככה – אתה לא יורה עליו. מישהו לובש ככה וככה – אתה כן יורה עליו. אם אתה רואה מישהו – אתה יורה עליו'. בסוף אתה מפעיל שיקול דעת. תכל'ס אמרו 'אם אתה רואה מישהו – לירות בו'.

 

"היה לנו בית שנכנסנו. נכנסים ברטוב (ירי חי), פתאום אנחנו שומעים צעקות מתוך הבית ואיזה אבא יוצא מחדר עם הידיים למעלה. הפסיקו לירות, תוך שנייה רץ אליהם החוקר של הגדוד, נכנס לבית ודיבר אתו. הם היו בתוך הבית. משפחה: אבא, אמא ושלושה ילדים. שאלו אותם למה הם פה, מה קרה שהם נשארו, הם אמרו 'כי זה הבית שלנו, כי אין לנו לאיפה לברוח'."שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

"..חיל האוויר הזהיר [אותם] מראש, וזה היה ברור שהאזור נקי. מי שבאזור הזה למרות שהוא נקי, זה כמעט בוודאות יהיה לוחם. הוא לא יהיה חף מפשע, והסיכון הוא משמעותי מספיק בשביל לירות עליו מיד. זה גם מה שהמפקדים אמרו לנו, הקצינים, גם הגבוהים וגם הזוטרים. אמרו לנו 'בסופו של דבר הדבר הכי מוסרי בעולם זה שאם אתה מרגיש איום אתה תירה לשם כי הסיכוי שזה יהיה אזרח הוא מאוד קטן' כי כולם התפנו משם."שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

"..המפקד אכפת לו מהביטחון של החיילים שלו ולא אכפת לו משום דבר מקצועי. הוא רואה משהו שמאיים, לא משנה מאיזו סיבה, הוא אומר לך 'תוסיף מטרה פה, אחרי זה נאשר אותה.. …ואני יודע שאם אני אכנס שם לקרב, המטרה תהיה כבר מסומנת ואני אגיד בקשר שמאיימים עלי משם. זאת אומרת, זה הגיון של מפקד." 

 

"השקף הכי רציני [שעשיתי] היה בכניסה. ואז אתה מכין בעצם נקודות, באתי למפקד והוא אומר לי 'תשמע, תן עוד אחד פה. כאן, נפיץ (מטרה לתקיפה בתחמושת נפיצה)'.  

 

"[שאלה:] מה יש שם?  

 

"כלום. פשוט להרחיב…  

 

"[שאלה:] היה לו מודיעין על הבתים האלה?  

 

"לא, לא, אין לו מודיעין. המפקד מסתכל, 'אני נכנס פה עם החיילים, ואני רוצה להוציא את כולם החוצה בסוף המלחמה.'"שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

"…אני חושב שפוצצנו כמעט את כל השכונה בסופו של דבר. יש שיקולים אחרים: 'חמאס יעשה שם עמדת תצפית אז בוא נפוצץ את הבית' או משהו כזה. אני חושב שהייתה הצדקה מבצעית לפוצץ בתים, אבל המדיניות היא קצת קלה על ההדק. יש את הסטיקר הזה שהיה רשום בזמן המבצע, 'חיי חיילנו קודמים לחיי אזרחי האויב'."  שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

מנשה קדישמן, חיה על גב, 1986. חיתוך ברזל, אוסף פרטי,  Via Mutual Art

מנשה קדישמן, חיה על גב, 1986. חיתוך ברזל, אוסף פרטי,
Via Mutual Art

 

 

 

"בגלל עוצמת האש הגדולה יוצא שהחייל כמעט לא נפגש בדילמות. זה מוריד את הדילמה מהחייל. ככל שנכנסים עם פחות עוצמת אש תהיה יותר אוכלוסייה אזרחית, יהיה יותר אויב והרבה יותר דילמות ברמת החייל אם כן לירות או לא לירות. אשה, ילד, נער…"שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

"זה מאד דיכוטומי. יש מעורבים ויש בלתי מעורבים, זה מה שיש. אבל עצם העובדה שקוראים להם בלתי מעורבים ולא אזרחים, וקהות החושים הזאת מול המספרים המאמירים של הרוגים מהצד הפלסטיני… הכמות הבלתי נתפסת של ההרוגים מצד אחד, כמות ההרס הבלתי אפשרית, ההתייחסות לחוליות ואנשים כמטרות ולא כדבר חי – היא דבר שמדאיג אותי. השיח הוא שיח גזעני. השיח הוא שיח לאומני…"שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

"קו, בשגרה של אחרי 'עופרת יצוקה' זה היה 300 מטר מהגדר – שיטוח, פלאט. לא משנה אם יש מטעים, לא משנה אם יש בתים, לא משנה אם יש תחנות דלק, הכול משוטח כי עכשיו אנחנו במלחמה אז מותר לנו."שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"

 

"תדריך הוראות הפתיחה באש היה [לירות ב] 'כל מה שנראה לכם… כל בן אדם שאתם מזהים שאתם יודעים בוודאות שהוא לא צה"ל, אבל חוץ מזה – 'כל בן אדם שאתם רואים'. אמרו לנו מההתחלה 'לירות על מנת להרוג'."שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

"כוחות החמאס הם כוחות מאד קלים בסך הכל, עבורם (החמאס), לעומת האוכלוסייה, וזו הטרגדיה הגדולה, ה'הקש בגג' נותן להם מספיק זמן בשביל להיכנס לתוך איזה מחילה, או לרוץ בין בתים ולהיעלם מהשטח. למשפחה עם סבתא שיושבת בסלון זה קצת יותר קשה…"שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

"אני זוכר שאמרתי לעצמי שאזרחי עזה, מכל הלב, על הזין שלי כרגע. לא מגיע להם כלום, אם מגיע להם משהו זה או להיפצע קשה או למות, זה מה שעובר לי בראש באותם רגעים.  

 

"היה מקרה אחד בבית שהיה בחור זקן שהגיע ולכולם צלצל בראש 'זקן ממולכד'. …הבחור שהיה בעמדה – לא יודע מה עבר עליו, ראה אזרח, ירה עליו, לא פגע כל כך טוב. האזרח שכב שם, מתפתל מכאבים. לכולם הבהב בראש הסיפור ההוא [תדרוך על זקן נושא רימונים] אז אף פרמדיק לא רצה ללכת לטפל בו. …בסופו של דבר גאלו אותו מייסוריו, בא D9 (בולדוזר משוריין), הרים עליו סוללה וככה גמרו את הסיפור הזה.  

 

"…ברמת הלקחים [ממקרה הירי בזקן] זה היה בעיקר לקחים של הגנה: איפה מקימים עמדות הגנה, מהם נהלי השמירה, האם זה שמירה בזוגות. זו הייתה רמת הדיון של הלקחים מהסיפור הזה."שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"  

 

מנשה קדישמן, ראש (שלכת), ללא תאריך.  Galerie AM PARK, Frankfurt

מנשה קדישמן, ראש (שלכת), ללא תאריך.
Galerie AM PARK, Frankfurt

 

 

 

מקורות:

 

פרופ' אסא כשר, היבטים אתיים במבצע 'צוק איתן', 20 באוגוסט 2014

 

רוח צה"ל

 

שוברים שתיקה: ככה נלחמנו בעזה 2014, עדויות וצילומים של חיילים ממבצע "צוק איתן"

 

 

מקורות נוספים:

 

דוד אנוך, מוכנות לספוג אבידות כהכרח מוסרי, העוקץ, יולי 2014

 

ראש אמ"ן לרמטכ"ל: על צה"ל לאמץ קוד אתי חדש ללחימה בטרור  בראיון ל"הארץ", בפברואר אשתקד,

אמר כשר שלחימת צה"ל ב"עופרת יצוקה" בעזה נעשתה ברוח הקוד החדש יותר ללחימה בטרור שחיבר עם ידלין וכי "הנורמות שהמפקדים הפעילו בעזה היו בדרך כלל נכונות". הוא הסביר שבאזורים שבהם אין לצה"ל שליטה אפקטיווית, כמו ברצועה, הערך העליון העומד בפני המפקדים הוא השגת המטרה, אחריו עומדת מניעת סיכון לחיי חיילים ולבסוף, הימנעות מפגיעה באזרחי האויב.

 

אמנסטי אינטרנשיונל: ההריסה הנרחבת של מבנים רבי קומות בעזה לא הייתה מוצדקת, 2014, הדו"ח המלא

 

אמנסטי אינטרנשיונל: הכוחות הישראלים פעלו ב״אדישות אכזרית״ במתקפותיהם הקטלניות על בתי מגורים של משפחות בעזה, 2014, הדו"ח המלא (באנגלית)

 

אמנסטי אינטרנשיונל: תנו לארגוני זכויות אדם להיכנס לעזה, אוגוסט 2014

 

אמנסטי אינטרנשיונל: ישנן ראיות מצטברות בנוגע להתקפות מכוונות של ישראל על עובדי מערכת הבריאות בעזה, יולי 2014

 

אמנסטי אינטרנשיונל: ישראל/עזה – תקיפת בית הספר של האו"ם בעזה עלולה להגיע לכדי פשע מלחמה ויש לחקרה, יולי 2014

 

אמנסטי אינטרנשיונל: עימות ישראל/עזה – שאלות ותשובות, יולי 2014

 

ארגוני זכויות האדם: הקריאה לתושבים להתפנות מצפון הרצועה מעוררת חשש לפגיעה קטלנית באזרחים וברכושם, יולי 2014

 

אברהם בלבן, "ועכשיו נמצא לך כבשה": זיכרון פגישה עם קדישמן, הארץ, מאי 2015

 

בצלם:  הלחימה בעזה ובישראל – "צוק איתן", יולי-אוגוסט 2014

 

בצלם: תחקיר ראשוני: מתחילת הלחימה ועד ל-10.8.14 (כולל), נהרגו לפחות 1,767 פלסטינים, שני אזרחים ישראלים, אזרח זר אחד ו-64 חיילים

לפי תחקיר בצלם, בין ההרוגים הפלסטינים 431 קטינים וקטינות (לגבי אחד מהקטינים ידוע כי השתתף בלחימה), 200 נשים מתחת לגיל 60 ו-85 נשים וגברים מעל גיל 60.

 

בצלם, מוות ידוע מראש: על התוצאה הוודאית של הפצצת בתים ואזורים מיושבים ברצועת עזה, 12 באוגוסט 2014

 

בצלם, משפחות שהופצצו בתוך ביתן (רשימה מתעדכנת). רצועת עזה, יולי-אוגוסט 2014

 

חנן גרינברג, צה"ל מציג: הקוד האתי החדש ללחימה בטרור, Ynet 2004

 

יש דין, לאקונה: פשעי מלחמה בדין הישראלי ובפסיקת בתי הדין הצבאיים, 2013

 

אסא כשר על שוברים שתיקה, 1 באוגוסט 2009

 

אסא כשר: ניתן לבצע ניסויים בחיילים אם זה תורם לבניין הכוח, הארץ 2012

 

מבצע "עופרת יצוקה" – פרופ' אסא כשר: אם זה השכן או החייל, העדיפות היא לחייל, אתר יד לשריון

 

מבצע "עופרת יצוקה" | פרופ' אסא כשר: אם זה השכן או החייל, העדיפות היא לחייל, הארץ 2009

 

עידן לנדו, כפר חוזאעה: גל-עד, בלוג 'לא למות טיפש', 13 באוגוסט 2014

 

איתי לנדסברג-נבו, אסור להפריע: לפי אסא כשר, לא המחדלים עלולים לפגוע בחיילי צה"ל, אלא הניסיון להתריע עליהם, העין השביעית, אוגוסט 2014

 

מוזיאון הנגב לאמנות, מנשה קדישמן מן הטבע אל האמנות, קטלוג, 2011

 

מרכז המידע למודיעין ולטרור: כ-2000 הרוגים פלסטינים, מתוכם 51.3% אזרחים בלתי מעורבים [כלומר יותר מאלף].

לפי שיקלול ויקיפדיה ממקורות שונים: נהרגו במבצע צוק איתן 2,203 פלסטינים, מתוכם 1068-1,408 לוחמי אירגוני הטרור וכ-805-1473 אזרחים. יותר מ-11,000 אזרחים ולוחמים פלסטינים נפצעו.

 

מיכאל ספרד, דיני מלחמה נוסח ישראל, הארץ

 

יוחנן פלסנר, מרדכי קרמניצר, עמיחי כהן: מדינה דמוקרטית אל מול איום הטרור, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014

אזהרות לפני התקפה: חובה להזהיר לפני התקפה שיכולה לגרום לנזק לאזרחים, אלא אם הנסיבות אינן מתירות זאת. התרעה או אזהרה יכולות להינתן בכל שיטה המוכחת כיעילה.

חשוב לזכור, כי מטרת האזהרה איננה לאפשר ירי חופשי על אזור מסוים, בלא ידיעה או בירור כי אין שם אזרחים. המטרה היא להקטין את הפגיעה באזרחים ולאפשר להם להימלט מאזור הקרבות. העובדה שהחמאס אינו מאפשר לאזרחים לעזוב את המקום, אינה משחררת את ישראל מחובותיה להגן ככל הניתן על אזרחים מפני פגיעה, גם לא ברור שלתושבים במקום כמו עזה, ובמיוחד כאשר מדובר במספר גדול של תושבים, יש מקום אליו הם יכולים להתפנות. בשל כך יש לבחון בכל מקרה את המציאות בשטח כפי שהתהוותה אחרי ההתרעה ולנקוט שיטות אשר יקטינו את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית.

 

מרדכי קרמניצר, לגיטימיות הפגיעה בחפים מפשע במלחמה האחרונה בעזה, 'הערה על קדימות מוסרית, סיכון ו'רוח צה"ל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2009

כשר וידלין הופכים את הסדר המקובל וקובעים כי יש קדימות מוסרית לחיילינו על פני אזרחיהם, במקום קדימות של אזרחים באשר הם על פני חיילים.

טענתם העיקרית של כשר וידלין היא כי ניהול מלחמה צודקת משמעותו ניהול מלחמה שבה ביטחונם של חיילים ישראלים קודם לביטחונם של אזרחי הצד השני1 (בין אם מדובר באזרחים פלסטינים כמו במלחמת עזה, ובין אם מדובר באזרחים לבנונים כמו במלחמת לבנון השנייה). לכן שיטות הלחימה בעזה, שכללו גם שימוש באש מסיבית שמטרתה למנוע סיכון לחיילים ואפילו במחיר של פגיעה של ממש באוכלוסייה אזרחית, הן פעולות מוצדקות.

לאחרונה נאמר בתקשורת כי טענתם של כשר וידלין על קדימות חיי חיילי צה"ל על פני אזרחים מן הצד השני שימשה בסיס לפעולות צה"ל במלחמה האחרונה. יתרה מזו, כשר וידלין עצמם טוענים כי צה"ל אימץ את עמדתם, עמדה שהיא לדעתם הפירוש הנכון של מסמך רוח צה"ל וחלק מן המסד האתי של הצבא. מכאן ברורה חשיבות הטענות של כשר וידלין והפולמוס עליהן.

 

Ynet: 3,356 רקטות, 4,762 תקיפות, 82,201 מילואימניקים. צוק איתן במספרים, אוגוסט 2014

 

Derek Gregory, Inhumanitarian mapping, geographical imaginations – war, space and security, October 16, 2014

 

Derek Gregory, Asymmetric law, geographical imaginations – war, space and security, May 4, 2015

 

 

מנשה קדישמן, "שלכת", מיצב ברִיק הזכרון שבמוזיאון היהודי בברלין

מנשה קדישמן, "שלכת", מיצב ברִיק הזכרון שבמוזיאון היהודי בברלין

 

 

 

 

 

3 תגובות to “אנו החומרים שביעותים נבנים מהם: עלילות "צוק איתן" על פי הקוד האתי החדש לצה"ל”

  1. נמרוד חפץ Says:

    לצערי הצבא הפנים את "רוח האתיקה" של כש וגם קרמינצר טועה- ההגנה על חילי צהל קודמת גם להגנה על אזרחי מדינת ישראל , כך לפחות הצבא התנהל במלחמת קיץ 2014 ששמה הנכון הוא "קוץ בישבן" ואני כותב את זה כאחד שביתו מקום המדינה על גבול רצועת עזה – 1.8 ק"מ ליתר דיוק מהקו הירוק.

  2. Ofrah Says:

    תודה על התגובה, נמרוד. אתה כמובן צודק. בנוסף לכך, בעשרים אחוזים מאזרחי ישראל דבק חותם "מסוכנות" על כל ההשלכות המתלוות לכך.

  3. נועה שיסל Says:

    קץ התמימות (ותום זה גם במובן של שלמות), ביחד עם הסלילים הגנוזים מ"שיח לוחמים" והיצירות של קדישמן – פוסט כואב.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: