איך שיר יכול להיות דעה? (וגם וולטר רוזנבלום)

 

אֵיךְ שִׁיר יָכוֹל לִהְיוֹת דֵּעָה פּוֹלִיטִית?

הוּא יָכוֹל, אוּלַי כְּמוֹ שֶׁתְּמוּנַת דְּיוֹקָן הִיא סַךְ-הַכֹּל דֵּעָה, הָא?

כִּי הָעַיִן הַמְּצֻיֶרֶת לֹא רַק עַיִן

הִיא הִפּוּךְ, צוּרַת הָרְאִיָּה.

אָז, זאֹת דֵּעָה, אִם-כֵּן –

לֹא!

אֵין הַשִּׁיר דֵּעָה: הוּא נְקָמָה. תְּקִיעַת סַכִּין בְּגַּב הַנֶּחָמָה

שֶׁהַנְּשָׁמָה מֹצֵאת בְּמִלְחָמָה. כִּי, מָה

אָמַר סַארְטְר בְּחִבּוּרוֹ "בּוֹדְלֵר"?

כִּי "יְצִירַת הָרָע" בְּכַוָּנָה, "…כְּלוֹמַר הָחֵטְא, הִיא הֵעָנוּת לַטּוֹב

וְהַכָּרָה בוֹ…  מַבִּיעָה לוֹ הוֹקָרָה…",

כִּי, כָּכָה "הִיא מוֹדָה כִּי בְלֹא הַטּוֹב [כְּלָל] לֹא הָיְתָה קַיֶּמֶת"

(יְצִירַת הָרָע), וְעוֹד יּוֹתֵר מִכָּךְ, טְמוּנָה בָּה הַכְרָזָה כִּי אֵין הִיא אֶלָּא אַיִן,

זאֹת, "…הוֹאִיל וְכֹל מָה שֶׁיֶשְׁנוֹ [אֵינֶנּוּ אֶלָּא] מְשָׁרֵת הַטּוֹב…"

לָכֵן הָרָע אֵינוֹ קַיָּם.

שִׁיר, כְּפִי-כֵן, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת דֵּעָה, אֲפִלּוּ לֹא פּוֹלִיטִית.

כִּי הַשִּׁיר תָּמִיד רוֹחֵשׁ טוֹבָה.

 

ציטוטים: ז'אן-פול סארטר, בודלר (מוקדש לז'אן ז'נה). מתרגם: אבי וימר, בית ההוצאה כתר, ירושלים, 1986 (1936), עמוד 41.

 

 

Walter Rosenblum, ילדה עם פוליו, רחוב ריבינגטון, ניו יורק, 1938.  The Getty Museum, Los Angeles

Walter Rosenblum, ילדה עם פוליו, רחוב ריבינגטון, ניו יורק, 1938.
The Getty Museum, Los Angeles

 

 

שני מוקדים יש בתצלום של רוזנבלום, "ילדה עם פוליו": האחד, נמצא בנקודת ההעלמות של הפרספקטיבה, באופק החסום בראש של ילד. השני נמצא במבטה של הילדה עם הפוליו, שדרך עין המצלמה שואלת אותנו, המתבוננים בה. שני המוקדים הללו, הדימויי והסוגסטיבי שכיוונם מנוגד, מובנים בקומפוזיצית התרחשות בארוקית סוערת וכפולה של גופים ומבטים. הבארוק המסורתי עלה השמימה, אם בפריצה אלוהית אם במנוף איתני הטבע המשתוללים. כאן, מלמד אותנו הצילום איתנים וכבלים המעלים בנו שאלה גדולה מאתנו, שאלה המבקשת בנו את הידוע המסורב בדעתנו על דעותיה וידיעותיה. זו תמונה אקזיסטנציאלית השואלת אותנו על חופש הבחירה ותובעת מאתנו אחריות.

 

וולטר רוזנבלום נולד ב-1919, בן למשפחת מהגרים יהודים עניה וגדל בלאואר איסט סייד של ניו יורק. כצלם צעיר הצטרף ל-Photo League, אגודת צלמים פרוגרסיבית בניו יורק שברבות הימים שימש נשיאהּ. שם, פגש הצלם המתחיל, בין היתר את לואיס היין (Lewis Hine) ובעקבותיו הלך בצילום נדכאי הכרך ובעקר של ילדיהם. ב-1947 נכלל "הפוטו ליג" ברשימת הארגונים החתרניים של התובע הכללי האמריקני ואולץ להסגר בשל כך ב-1952. כצלם צבאי במלחמת העולם השניה נכנס רוזנבלום עם הכוחות המשחררים לדכאו ותיעד בסרט את המתרחש במקום. ב-2006 הלך לעולמו.

 

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: