The Times They Are A-changin (סטיב ג'ובס: הביוגרפיה המחוקה)

 

"מבקרים וסופרים התנבאו בעטכם/ את עיניכם פקחו, פן תחמיצו זמנכם/ עוד סובב הגלגל, אז שמרו שתיקתכם/ כי השם שינקוב לא ידוע לכם/  הלוזר יגבר ברבות הימים/ כי הנה הזמנים משתנים." בוב דילן מפי סטיב ג'ובס, 1984. 

 

סין מופיעה פעמיים בביוגרפיה של סטיב ג'ובס. בראשונה היא מוזכרת בקשר להפיכה שתכנן מייסד אפל ב-1985 נגד מנכ"ל אפל ג'ון סקאלי, כשהלה נשלח לשם על ידי ג'ובס לחתום על הסכם יצוא מחשבים עם הרפובליקה העממית. בשנית, היא מוזכרת בפרק הדן ביחסיו של ג'ובס עם ברק אובמה. בפגישה הראשונה ביניהם הזהיר ג'ובס את הנשיא האמריקני כי הוא עלול לאבד את תמיכת המגזר העסקי ואיתה את תקופת שלטונו השניה. הוא תיאר בפני הנשיא (בתרגום חופשי מהמקור האנגלי של הביוגרפיה, עמ. 544),

"את הקלות שבה ניתן להקים מפעל בסין ואמר לו, כי הדבר הוא בלתי אפשרי כמעט באמריקה, בעקר עקב רגולציות ועלויות מיותרות."

 

מה השיב הנשיא בנוגע לאותן "רגולציות ועלויות מיותרות"? הספר חוסך זאת מאתנו. ככלל, הוא חוסך מאתנו עניינים שבחומר, לרבות החומרים מהם עשויים המכשירים ששינו את העולם (אלא אם כן מדובר בעיצובם עד כמה שהוא "מאוחד" עם ההנדסה שלהם), מהיכן הם מגיעים וכיצד. ומכיוון שהספר איננו מצטט את תשובת הנשיא אובמה לאזהרתו של ג'ובס (שם), כי עלול הוא "להיות נשיא של קדנציה אחת", ברור כי היא מועלית רק לשם ביסוס מעמדו של ג'ובס בתור אח"ם של ההיסטוריה החדשה. קריאה ביקורתית של האיום "הידידותי" הזה, מוטב לה שתסיק הכבדה סוגסטיבית של המשקל ההיסטורי לטובת ג'ובס על פני זה של ברק אובמה.

 

"רגולציות ועלויות מיותרות". זהו המשפט האחד החשוב לפירוק הביוגרפיה של ג'ובס, המחזיקה 630 עמודים. משפט יחיד זה, עניינו ההגבלות שמציב החוק לכוח הפוליטי הנצבר בהון (רגולציות), וכן זכויות העובד המייצר את ההון הזה (עלויות). מדובר בו בלא פחות מאשר בהגבלת הקשר הון-שלטון, זו שג'ובס מבקש בקול רם להסירה. מדובר כאן בלא פחות מאשר בזכויות אדם שג'ובס חושף כאן את יחסו האמתי, העמוק אליהן. מדובר, אם כן, בלא פחות מאשר במשטר הדמוקרטי עצמו.

 

השלט של "קמפוס אפל" (המטה הראשי החדש של החברה), רחוב לולאה אינסופית 1 ("לולאה אינסופית אחת"), קופרטינו, קליפורניה, ארה"ב.  Via Wikipedia

השלט של "קמפוס אפל" (המטה הראשי החדש של החברה), רחוב לולאה אינסופית 1 ("לולאה אינסופית אחת"), קופרטינו, קליפורניה, ארה"ב.
Via Wikipedia

 

קריאה ביקורתית מחייבת חשיפת פערים, חורים, שתיקות, טקסטים סמויים והכוונות סוגסטיביות. עליה לבלוש, לחפור, להסיר שכבות, לסתור ובראש ובראשונה: לבחון "אמת" על-פי מציאות. ובמקרה זה, של מציאות הקמת מערך היצור של אפל בסין (שחלק קטן בלבד מהדיון הביקורתי סביבו מקושר מטה). השתקת הסוגיה בביוגרפיה של ג'ובס כל כך רועמת עד שיש להבינה רק כמכוונת, שלא לומר זדונית. ויש להזכיר גם את אמצעי ההפקה באסיה ובאפריקה, של המחצבים וחומרי הגלם מהם עשויים האיפון, האיפוד והאיפד שגם הם עלומים בביוגרפיה. והרי נאמר כאן כבר, אין הביוגרפיה נוגעת בחומר – אלא אם כן בקשר לעיצוב, להנדסה ולקשר ביניהם.

 

עקבות המחיקה ושכתוב ההיסטוריה כל כך בוטים בביוגרפיה הזאת, עד כי בהם-הם יש לראות את הביוגרפיה לאמתה של סטיב ג'ובס. ובתוך כך ויותר מכך, תועיל ההתחקות אחר עקבות המחיקה הללו לשם רישום קורותיה של התפנית ההיסטורית שעשו הדמוקרטיות השבעות, שעה שהחלו מעבירות את התעשיות שלהן לדיקטטורות כדי לזון על בני עמן של הדיקטטורות הללו. בתפנית זו מגולמים קורות חייו האמתיים של סטיב ג'ובס בתור דמות שהשפעתה מכרעת, הן במעשה הן בתודעת המעשה. זה מה שניתן ללמוד ממה שלא הועלה על כתב הביוגרפיה שלו.

 

מדובר, אם כן, בלאקונה. וזו, די בה להפוך את הביוגרפיה המורשית (Authoruzed) שכתב וולטר אייזקסון על (שלא לומר, עם) מייסד אפל סטיב ג'ובס, ל"שדה עיוות המציאות" (Reality distortion field). בהנחיית מונח זה יש לקרוא הן את הספר הן את האיש עצמו.

 

"קמפוס אפל": המטה הראשי של חברת אפל בקופרטינו, קליפורניה. עם סיום הבניה הצפוי ב-2016 ישתרע הקומפלקס על שטח של 712 קמ"ר ואמור לשכן כ-13 אלף עובדים. אורך העיגול כ-1.6 קילומטר. המבנה בן 4 קומות ויכלול קירות זכוכית ענקיים (מדובר בכ-6 קילומטר זכוכית), שיאפשרו לעובדים להסתכל החוצה בנוף הירוק שמשני צידי העיגול. עלות מכון הכושר הענק בבניין עומדת על 74 מיליון דולר. ארכיטקטים: Foster + Partners הבריטים. Via Mac Rumors, Macworld UK "אפל יצרה קישוט מרכזי (centerpiece) לאימפריה שלה, מוצר אופייני בפשטותו ובאובססיה שלו לעיצוב", Cult of Mac

"קמפוס אפל": המטה הראשי של חברת אפל בקופרטינו, קליפורניה. עם סיום הבניה הצפוי ב-2016 ישתרע המבנה (ללא השטחים הירוקים) על שטח של 712 קמ"ר ואמור לשכן כ-13 אלף עובדים. אורך העיגול כ-1.6 קילומטר. המבנה בן 4 קומות ויכלול קירות זכוכית ענקיים (מדובר בכ-6 קילומטר זכוכית), שיאפשרו לעובדים להסתכל החוצה בנוף הירוק שמשני צידי העיגול. עלות מכון הכושר הענק בבניין עומדת על 74 מיליון דולר. ארכיטקטים: Foster + Partners הבריטים.
Via Mac Rumors, Macworld UK
"אפל יצרה קישוט מרכזי (centerpiece) לאימפריה שלה, מוצר אופייני בפשטותו ובאובססיה שלו לעיצוב", Cult of Mac

 

במוצהר, ניתן לאייזקסון חופש כתיבה גמור בו השתמש היטב לצייר דיוקן שאין בו, לכאורה, כחל וסרק. הספר מתיימר לצייר את דיוקנו של משנה העולם ג'ובס שפגמיו, חולשותיו וקלקלותיו רק הועילו לתמוך ביכולתו היצירתית והביצועית ואיפשרו לו את הגשמת חזונו. רוב מסקרי ומבקרי הספר אכן נפלו ברשת המציאות המעוותת הזאת. כמעט אולי חוץ מאחת מוֹרין טְקאצ'יק (Maureen Tkacik), פרלינסרית צעירה שהמאמר שלה מקושר מטה. כי, אם היה סטיב ג'ובס משנה-עולם – פועלו בעולם לשנותו הוא דיוקנו. באספקלרית השינוי הזה דמותו נשקפת. וזאת, בראש ובראשונה  כפי שהיא נשקפת בשינוי המכריע שגרמו אופני יצור המכשירים שהוציא תחת ידו (לרבות התהייה אם היה הוא באמת האחראי ליצירתם).

 

השאלה העולה, היא, אם שינוי העולם נמצא בחפצים ובמכשירים – או שמא בדרכי היצור שלהם. השאלה היא, אם מדובר באנשים המשתמשים במכשיר או במי שנעשה בהם שמוש בייצורו, לא כל שכן בשאלה אם שני הצדדים של המשוואה הזאת נותנים זה-את-זה. ומכיוון שהספר עובר על השאלות האלה בשתיקה, על הקורא לדובב אותן וכמובן, To follow the money של האיש, שהצהיר כי לא מעניין אותו להיות "האיש העשיר ביותר בבית הקברות".

 

שיטת עיוות מציאות הדיוקן של ג'ובס באמצעות אייזקסון היא יצירת רעש לשם הדממת רעשי רקע, סִנוור, הוצאת גורמי החיכוך מהמשוואה. מדובר באידאליזציה מעשה הפוך-על-הפוך של הדמות באמצעות שמוש מתוחכם וערמומי באמתות, שמוש שעניינו הסתרת הנפשע מתחת למכוער. רוב מבקרי הספר נופלים ברשת, קושרים פגמי אופי בגאונות ומחזקים בכך את המיצוב העצמי של ג'ובס באמצעות אייזקסון ויותר מכך, את פולחן האישיות של האיש. ופולחן אישיות הוא, גם במקרה זה, כלי המאפשר פשעים נגד האנושות.

 

"אידאלים נשגבים" -  באנר אתר הבית של פוקסקון, טאיוואן, המייצרת את המכשירים האלקטרוניים של אפל ושל חברות אחרות. החברה שומרת על סודיות גמורה ביחס ללקוחותיה מהמערב, אך נתח גדול שלה (ככל הידוע כ-40% עד 2013) נבנה על אפל.

"אידאלים נשגבים" – באנר אתר הבית של פוקסקון, טאיוואן, המייצרת את המכשירים האלקטרוניים של אפל ושל חברות אחרות. החברה שומרת על סודיות גמורה ביחס ללקוחותיה מהמערב, אך נתח גדול שלה (ככל הידוע כ-40% עד 2013) נבנה על אפל.

 

ג'ובס, שהפרסונה שלו הפגינה דרישה לאחדות אורגנית מוחלטת של החפץ עם הפונקציה שלו, דהיינו של העיצוב עם ההנדסה (או התוכן עם הצורה), התקבל בקהל מעריציו כאמן וכגאון. האיפון, האיפוד והאיפד אמורים להיות מכשירים מושלמים שתכליתם, מהותם, היא בלתי נפרדת ממציאותם הפיזית כשם שאין להפריד את התפוח מן "התפוחיות" שלו. העניין כאן בכך שהתפוח איננו אכיל (וג'ובס הרי היה ידוע באובססיה שלו למזונות "אכילים", לא כל שכן לדיאטת תפוחים). הספין הביוגרפי של ג'ובס מאכיל אותנו בתפוח מורעל.

 

זה גם מה שג'ובס עשה: בעודו דורש אחדות אורגנית ואינטגריטי של מוצרי אפל הוא ניתק את אפל המגשימה אידאות טכנולוגיות מאפל תעשיית התוצר המוגמר. את אמצעי היצור של האחרונה הוא הקים והפעיל מעבר להרי החושך, בדיקטטורה מאואיסטית-קפיטליסטית ובאמצעות השליחה Foxconn (שאחרי מותו נוספה לה גם אחותה פגטרון). פוקסקון אינה מוזכרת ולו פעם אחת בביוגרפיה המורשית של סטיב ג'ובס שכתב "עליו" וולטר אייזקסון, זאת לעומת הפעמים הרבות שבהן עומד הכותב על נטייתו של האיש להזיל דמעות.

 

Via Cult of Mac

Via Cult of Mac

 

עקרון האחדות האורגנית של המוצר, בתור חפץ שיופיו הוא שמושו ונגישותו, הריהו קשור באופן בלתי נפרד בעקרון העונג של המשתמש שקנה אותו. עקרון זה, טוען ג'ובס בספר, איננו קשור כלל ברווחים! ואולם המציאות מלמדת כי הטענה שקרית. עוצמת הרווחים עצמם, ביחד עם האופן בו הם מושגים, הם המלמדים על עזות המצח של ג'ובס בהצהרתו זו. יש לקרוא את הביוגרפיה המחוקה שמתחת לזו הכתובה כספור של צבירת הון ואון-דמים באמצעות פיתוי, תפיסת התודעה העולמית והשתלטות על העולם, פשוטו כמשמעו. מדובר בספור אימפריאלי ובתולדות חייו של קיסר-אֵל, שהפעיל את כוח הזרוע של שלוחיו בפרובינציות בעודו מפתה את ההמונים בשעשועים.

 

והביוגרפיה, היא מציגה את ג'ובס כמי שהישגיו צמחו על הקרקע הפוריה של תרבות הנגד ואותו עצמו כזן בודהיסט, התרבות שממנה קיבל השראה אסתטית. אך הבודהיזם שלו ראוי להיקרא "פופ בודהיזם", ההגדרה של סלבוי ז'יז'ק לבודהיזם המערבי. אין הלה כי אם עוד כלי אסתטיזציה עצמית, מכשיר שאיפשר לו וליתר נערי ונערות עמק הסיליקון ווול סטריט להגשים עצמם בנחישות ובאותנטיות, שעה שהם חוצים את הרוביקון של הרגולציות והעלויות המיותרות בנתיב הפיכת הרפובליקה לאימפריה.

 

סטיב ג'ובס מוקף בצוות Mac המקורי עם "סמלי מצויינות" להשראה.  Via Cult of Mac

סטיב ג'ובס מוקף בצוות Mac המקורי עם "סמלי מצויינות" להשראה.
Via Cult of Mac

 

ג'ובס ועמיתיו, האימפרטורים של התעשיה, הטכנולוגיה וההון, שרבים מהם הם לקוחות פוקסקון והדומות לה, השכילו לפצל שוב-ושוב את העולם ולחלקו לשניים נפרדים: קיסרים ונתינים. הטכנולוגיה התקשורתית של ג'ובס, היא שהועילה להפוך את הגלובוס כולו לשדה מציאות מעוותת, אחדות-שולל שהאימפרטורים החדשים חולקים ביניהם.

 

אֱלילותו של ג'ובס היא בתמצית אשלית הדמוקרטיה בת זמננו, לפיה יכול כל אחד ואחד להיות כמוהו, לפרוץ את כבלי המשטר התקין והמוסר ולהיות קיסר אף הוא. הוא היה למופת הדור המלמד אותנו כי הדמוקרטיה הפוסט-מודרנית היא אשליה.

 

בזכות ג'ובס ועמיתיו האימפרטורים החדשים נבזר והתפצל הקולקטיב האנושי על ידי פיתוי היחיד להתאחד עם עצמו ועם העונג שלו, להתמקד פנימה ולסלק כל גורם מצפוני מפריע משדה התודעה. בסיועו של ג'ובס הפכנו את עצמנו לתוצר הרפובליקה של החיים הטובים – זאת בה בשעה שהיא קמה והייתה לאימפריה.

 

הזמנים, אכן, השתנו.

 

Marcus Bleasdale, ילד במכרה של המיליציות ב-Watsa, צפון מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. המחצבים של קונגו, ביניהם קולטן, מינרל ממנו מופקת אבקת טנטלום החיונית לייצור רכיבים אלקטרוניים שלנו, הם שמממנים את האלימות הרצחנית במדינה. 2013.  Via National Geographic

Marcus Bleasdale, ילד במכרה של המיליציות ב-Watsa, צפון מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. המחצבים של קונגו, ביניהם קולטן, מינרל ממנו מופקת אבקת טנטלום החיונית לייצור רכיבים אלקטרוניים שלנו, הם שמממנים את האלימות הרצחנית במדינה. 2013.
Via National Geographic

 

 

 חומרים לעיון וצפיה: 

 

– "בתוך אפל", במאית: אן פוּוֹארֶה (Anne Poiret), ערוץ 8

– שי אילן, הילדים שמתים כדי שיהיה לנו סלולרי חדיש, nrg 2010

– משה גולן, מנכ"ל פוקסקון: "העובדים שלי – חיות שעושות לי כאב ראש", גלובס 2012

– הארץ, מאמר מערכת: נביא העידן הדיגיטלי, 7 אוקטובר 2011

– יובל דרור, תסמונת המשתמש המוכה של אפל, הארץ 2013

– ישי הלפר, ילדי קונגו נשלחים למות בשביל הפלייסטיישן, הארץ 2008

– עודד ירון, בכיר לשעבר באפל: ידענו על פגיעות בעובדים זה ארבע שנים, והן נמשכות, הארץ 2012

– עודד ירון, לקחי המנהיגות של סטיב ג'ובס – מפי הביוגרף שלו, הארץ 2012

– ממה עושים אייפון?, IYY 2013

– רונן מנדזיצקי, מפעלים לייצור האייפון בסין עדיין מעסיקים עובדים בתנאי עבודה בלתי אפשריים, Gadgety, 19 בדצמבר 2014

– דרור עזרא, מי זה דניס ריצ'י? ולמה השפעתו גדולה משל ג'ובס?, דה מארקר 2011

– אורן פרנק, האמריקאי האחרון שידע משהו, דה מארקר 2011

– דורון צור, אפל בזול – תפוחים ביוקר, דה מארקר 2012

– נמרוד צוק, צרות לאפל: גם יצרנית הרכיבים החדשה שלה מתעללת בעובדים, כלכליסט 2013

– גיא רולניק, אפל שווה מאות מיליארדי דולרים אך בסין עובדי היצור מתאבדים, דה מארקר 2012

– גיא רולניק, הפלוטוקרטים // "העולם השתנה. המאיון העליון מתרחק מכל השאר", דה מארקר 2013

– רון ריינס, המנסר מוגאס: בולשיט בריטי סמיך, 4TechSake  22 דצמבר 2014

– ג'ימי שוורצקופף, דעה // עידן כלכלת החוויות: סטיב ג'ובס גילה לעולם מחדש את חשיבותה של חווית המשתמש. עכשיו כולם צריכים לחשוב על הטכנולוגיה מחדש, דה מארקר 2012

– אשר שכטר, רגעי השנה // סטיב ג'ובס נפטר: עם מותו, נהפך ליישות אלוהית, הארץ 2012

– איתי שמושקוביץ, מי זו פגטרון? החברות הסיניות שמייצרות גאדג'טים, Ynet 2010

 

 

באנר "מנווטים את העתיד" באתר הבית של תאגיד פגאטרון המייצרת רכיבים לאפל:  "במיזוג חדשנות עם תשוקתנו לחיים אנו המובילים את חקר האינסוף של המחר."

באנר "מנווטים את העתיד" באתר הבית של תאגיד פגאטרון המייצרת רכיבים לאפל:
"במיזוג חדשנות עם תשוקתנו לחיים אנו המובילים את חקר האינסוף של המחר."

 

 

– Frederick E. Allen, The Zen at the Heart of Steve Jobs' Genius, Forbs 2012

– BBC Panorama: Apple's Broken Secrets, December 2014

– BBC: Apple boss defends conditions at iPhone factory

– Brooke Crothers, Can Apple make more stuff in the USA?, CNET, 2011

– China Labor Watch, housands of Foxconn Workers Strike Again in Chongqing for Better Wages, Benefits, 2014

– China Labor Watch: Reports

– Larry Dignan, Apple-Foxconn tale goes well beyond Apple, and tech, Cnet 2012

– Luke Dormehl, Why The New Spaceship Campus Is The Biggest Apple Product Ever Built ("Apple Wasn’t Built In A Day"), Cult of Mac 2013

– Charles Duhigg and David Barboza, In China, Human Costs Are Built Into an iPad, The NY Times

– Bob Dylan, The Times They Are A-changin, The Essential Bob Dylan

– Jonny Evan, Life in the iPhone factories: Apple suppliers still breaking labor laws, report, Computerworld 2012

– Fairphone

– Foxconn: Business Philosophy

– Jeffrey Gettleman, Photograph by Marcus Bleasdale, The Price of Precious: The minerals in our electronic devices have bankrolled unspeakable violence in the Congo, National Geographic, 2013

– GoodElectronics, FLA’s final report on Apple and Foxconn obscures poor working conditions in China, 2013

– David Graeber, Thomas Piketty, Soak the Rich: An exchange on capital, debt, and the future, The Baffler 2014

– Jaymi Heimbuch, The Incredible Story of Conflict Mineral Mining in Images, TreeHugger 2009

– Hilary Howard, Steve Jobs Statement on Conflict Minerals, The New York Times 2010

– JESS3, The Zen of Steve Jobs , Forbs

– Steve Jobs addresses Cupertino City Council

– (Steve Jobs Last TV Appearance at the Cupertino City Council (6/7/11

– Michael Kan, Foxconn builds products for many vendors, but its mud sticks to Apple, ComputerWorld 2012

– Adam Lashinsky, Inside Apple – How America’s Most Admired — and Secretive — Company Really Works

– Sasha Lezhnev, Apple makes progress on conflict minerals, should build on work in Congo, Enough Project 2014

– ("PBS Steve Jobs One Last Thing ("Only in America

– David Pogue, The Dilemma of Cheap Electronics, The NY Times

– Steve Silberman, What Kind of Buddhist was Steve Jobs, Really?, NeuroTribes 2011

– Maureen Tkacik, The Book of Jobs, Reuters 2012

– Rob Walker, The Guts of a New Machine, New York Times Magazine 2003

– Rhiannon Williams, Apple goes to war with the BBC, The Telegraph 2014

– Slavoj ŽiŽek, Revenge of Global Finance, In These Times 2005

 

 

iSlave, via Asian Correspondent

iSlave, via Asian Correspondent

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: