וְרָאִיתִי פִּתְאֹם בָּאוֹר אֶת גַּלְגַּל הָעוֹנוֹת סוֹבֵב בְּמָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נָפְלוּ אִימְפֶּרְיוֹת (צ'סלב מילוֹש, אנדרה קֶרְטֶס)

 

 

רחוב דקארט

צ'סלב מילוֹש

 

חוֹלֵף עַל פְּנֵי רְחוֹב דֶקַארְט

יוֹרֵד הָיִיתִי אֶל הַסֵּין, בַּרְבָּרִי צָעִיר בְּמַסָּע,

נָבוֹךְ מֵהַגִּיעוֹ אֶל בִּירַת הָעוֹלָם.

רַבִּים הָיִינוּ, מִיַּאס וְקוֹלוֹשְׁוַאר, וִילְנָה וּבּוּקָרֶשְׂט, סַיְגוֹן וּמָרָקֶשׁ,

זוֹכְרִים בְּבַיְּשָׁנוּת אֶת הַמִּנְהָגִים שֶׁמִּבַּיִת

אֲשֶׁר כָּאן יָפָה הָיְתָה לָהֶם הַשְּׁתִיקָה: 

אוֹת לַמְשָׁרְתִים בִּמְחִיאַת כַּף וְרִיבוֹת יְחֵפוֹת קְרֵבוֹת בְּרִיצָה,

חֲלֻקַּת מְזוֹנוֹת בַּאֲמִירוֹת לַחַשׁ,

תְּפִלוֹת מַקְהֵלָה בְּפִי הָאֲדוֹנִים וּמְשָׁרְתֵי הַבַּית.

הוֹתַרְתִּי מֵאֲחוֹרַי מְחוֹזוֹת מְעֻנָּנִים.

נִכְנַס הָיִיתִי אֶל הָאוּנִיבֶרְסָלִי, מִשְׁתָּאֶה, מִשְׁתּוֹקֵק.

אַחַר כָּךְ רַבִּים מִיַּאס וְקוֹלוֹשְׁוַאר, אוֹ סַיְגוֹן וּמָרָקֶשׁ

הוּמְתוּ, כֵּיוָן שֶׁרָצוּ לְמַגֵּר אֶת הַמִּנְהָגִים שֶׁמִּבַּיִת. 

אַחַר כָּךְ כָּבְשׁוּ חַבְרֵיהֶם אֶת הַשִּׁלְטוֹן

כְּדֵי לְהָמִית בְּשֵׁם אִידֵיאוֹת אוּנִיבֶרְסָלִיּוֹת יָפוֹת. 

כָּל אוֹתָהּ עֵת הָיְתָה הָעִיר נוֹהֶגֶת בְּהֶתְאֵם לְטִבְעָהּ,

מַשְׁמִיעָה קוֹל צְחוֹק גְּרוֹנִי בַּחֲשֵׁכָה,

אוֹפָה לְחָמִים מָאֳרָכִים וְיוֹצֶקֶת יַיִן אֶל כַּדֵּי חֶרֶס,

קוֹנָה בַּשְּׁוָקִים דָּגִים, לִימוֹנִים וְשׁוּם,

שְׁוַת נֶפֶשׁ לְכָבוֹד וּלְחֶרְפָּה, לִגְדֻלָּה וּלְתִפְאֶרֶת,

כֵּיוָן שֶׁכָּל זֶה כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים וְהָפַךְ

לְאַנְדַּרְטוֹת הַמְיַצְּגוֹת, לֹא יָדוּעַ אֶת מִי,

לְאַרְיוֹת שֶׁכִּמְעַט אֵין שׁוֹמְעִים אוֹ לְנִיבֵי לָשׁוֹן. 

שׁוּב אֲנִי מַשְׁעִין מַרְפְּקִים בַּשַׁחַם הַמְּחֻסְפָּס שֶׁל הַמַּעֲקֶה

כְּמוֹ שַׁבְתִּי מִנְּדוּדִים בְּאַרְצוֹת שְׁאוֹל

וְרָאִיתִי פִּתְאֹם בָּאוֹר אֶת גַּלְגַּל הָעוֹנוֹת סוֹבֵב

בְּמָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נָפְלוּ אִימְפֶּרְיוֹת וְאֵלֶה שֶׁחָיוּ, מֵתוּ. 

וּכְבָר אֵין, לֹא כָּאן וְלֹא בְּשׁוּם מָקוֹם, בִּירָה שֶׁל הָעוֹלָם.

וּלְכָל הַמִּנְהָגִים שֶׁמֻּגְּרוּ הוּשַׁב שְׁמָם הַטּוֹב.

וּכְבָר אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי זְמַן דּוֹרוֹת הָאָדָם לֹא יִדְמֶה לִזְמַן הָאֲדָמָה.  

וּמֵחֲטָאַי הַכְּבֵדִים אֶחָד מֵיטִיב אֲנִי לִזְכֹּר:

כֵּיצַד בְּטַיְלִי פַּעַם בִּשְׁבִיל יַעַר עַל מֵי פֶּלֶג,

הִשְׁלַכְתִּי אֶבֶן גְּדוֹלָה בִּנְחַשׁ מַיִם* מְצֻנָּף בָּעֵשֶׂב. 

וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי בַּחַיִּים הָיָה עֹנֶשׁ רָאוּי,

וְהוּא יַשִּׂיג, בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר, אֶת הַמֵּפֵר אִסּוּר.  

 

פריז, אוגוסט 1980,

מתוך אור יום, מבחר שירים בתרגום דוד וינפלד, הוצאת אבן חושן, 2013.

 

*נחש מים – בליטא, ארץ גידולו של המחבר, נשתמרו אמונות פגאניות

  רבות, ביניהן פולחן של נחשי מים הקשור לשמש. איסור חמור הגן על

  נחש המים מכל פגיעה מעשה ידי אדם. [הערת המשורר במהדורה

  האנגלית]

 

 

 

André Kertész, ללא כותרת (יונה, גבר, קיר לבנים ועץ), 1977.  Museum of Contemporary Photography, Chicago

André Kertész, ללא כותרת (יונה, גבר, קיר לבנים ועץ), 1977.
Museum of Contemporary Photography, Chicago

 

 

במוזאון לצילום עכשוי בשיקגו מוחזק אוסף של יותר ממאה תמונות של אנדרה קֶרְטֶס, שברבות מהן אנשים עסוקים בקריאה. קרטס צילם אנשים קוראים במקומות שונים בעולם ולאורך כל חייו המקצועיים. התמונה הראשונה באוסף היא מ-1928, של כומר הקורא בספר מזמורים, האחרונות, מ-1977. בחלק מהתמונות הללו נמצאת הדמות הקוראת במוקד התצלום ומשמשת "נושא" שלה. באחרות, מופיעה דמות זו כהערת שוליים או פרט נסתר התופסים פתאום את העין ואוספים נוכחות המשנה את התחביר ומשחקים במוקד התמונה, ממקדים, מסיטים, מערפלים או אף מכפילים ומשלשים אותו.

 

בצילום שכאן למעלה, יוצרים הקורא שמאחורי העץ, הנהג והיונה משולש מיסטי תחת חופת המשולש של ענפי העצים הערומים עם צילם. התמונה הזאת היא נס הפורץ את המציאות בעודו מציאות, והיא גם הערה המפנה אותנו להיסטוריה של האמנות, לקומפוזיציות משולשות כשל לאונרדו ורפאל. קומפוזיצית המרובעים, למשל, יחד עם העץ העירום וצילו, הם כמו שני שקפים שהולבשו זה-על-זה של מונדריאן מוקדם ומאוחר. יש כל כך הרבה בתמונה הזאת! לכן יש לקרוא בה לאט. להניח לה ואחר כך לחזור אליה.

 

מה בין קריאה לבין צילום? בשניהם יש פעולת התמקדות בתנועה החוצה ופנימה ובו בזמן קריאת פני שטח, מקצבים, עצירות פתאום והעלאת תמונות ודימויים. ועוד. וכשעוברים על התמונות של קרטס הדבר מתבהר והולך ונאסף לכדי "תמונה גדולה" של רוח האדם, תמונה של אמונה, דבקות ואמון.

 

 

André Kertész, כיכר וושינגטון, ניו יורק (ציור ברחוב), 1970.  Museum of Contemporary Photography, Chicago

André Kertész, כיכר וושינגטון, ניו יורק (ציור ברחוב), 1970.
Museum of Contemporary Photography, Chicago

 

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: