המצאת הגלגל

 
 
Thomas Eakins, אשת האמן, סוזן, בעירום, יושבת על סוסו של האמן, בילי, 1890 בקירוב.  Pennsylvania Academy of the Fine Arts

Thomas Eakins, אשת האמן, סוזן, בעירום, יושבת על סוסו של האמן, בילי, 1890 בקירוב.
Pennsylvania Academy of the Fine Arts

 
 

להיסטוריה של החפצים המועילים יש מקבילה עלומה, של אלה שאפשרותם לא נתמצתה והם מבקשים להתממש. הללו, גם אם ביקשו ממציאיהם למחות את זכרם ואפילו מלבם שלהם, הריהם צצים ומופיעים שוב במקומות אחרים ובזמנים רחוקים בתור חידוש של הזמן. יצור הגוּי או מדומה לא לעולם ישאר בגדר האפשר בלבד ודינו לקיים את יעודו. ההוכחה לכך תימצא במקרים בהם נחשפת פתאום אפשרותו הקדומה של חפץ כלשהו במרתף או בעלית גג, על הכתב, בשרטוט או בדגם מסתורי וארכאי. 

 

דימוי עלום כזה, המקדים את זמנו בכשלוש מאות ויותר שנים, התגלה במקרה (במקום ובנסיבות שאינם חשובים כאן). מדובר בצרור שרטוטים ורישומים המספרים מהלכו של יום אחד שסופו המצאת האופניים. שמם של האחראי או האחראית להמצאה אינו ידוע אך ידם מיומנת. ברור גם שלא יכלו להגיע לאידאה המשוכללת שלהם בלי שיתלבטו בתבנית המעבר משניים לשלושה מימדים. אולי היתה זו אשה מפני שהדפים הגדולים, שנשמרו בדרך נס, מוכתמים בדמע (ואולם ההיסטוריה של הכאב, הן הגלויה הן השתוקה, הרי היא אוניברסלית).

 

בתרשים הראשון מתוארת הוצאתה להורג של אלמונית, אפשר אמו של הממציא ואולי ידידתה של הממציאה, שמא מרפאה מקומית שהואשמה בכישוף. בראש הגליון הראשון נכתבה הכותרת Stabat Mater, "האם עומדת", בלטינית, דבר המרמז על אפשרות כי מדובר באמם של הממציא או הממציאה. יכלה הדמות המועלית קרבן להיות נביאה מטעם עצמה, מופקרת או כופרת או כל האפשרויות גם יחד ואחרות.

 

היא ניצבת בכיכר קטנה מוקפת בעשרות אנשים ואנו יכולים להסיק כי היא מכירה את כולם מילדות ואולי אף יילדה רבים מהם. צלַילתה הגמלונית, הארוכה וסתורת השער תזכיר לנו את דמותה של אוליב אהובת המלח הגברתן. פרקי ידיה קשורים לזנבו של סוס ועקביה חפורים בקרקע בנסיון התנגדות נואל. השעטה מתחילה ומסתיימת כמעט מיד בנפילה, היגררות והיטלטלות אלימה אך קצרה בעפר ובעיטת הסוס לאחור המדייקת לפגוע בפנים וחותמת את המעשה. הסצנה המצויירת הזאת, השניה במספר, מצטיינת אף היא בחדשנות ארכאית למחצה (אבל לא כאן המקום לעסוק בתולדות אמנות הקומיקס): רעם הבעיטה ("בום!") נרשם בתוך בלון ותגובה על המתרחש נרשמת בפס נפרד מעל ראשי הקהל ("אוווו"). והכל מכוסה באבק עופרת, שטוף בדמע וכמו נמצא מאחורי זגוגית מלוכלכת המשמשת צעיף להכרה.

 

בדף הבא מצוייר ומשורטט כל מהלך ההמצאה: תחילתו סוס, המשכו עקירת רגליו והפיכת שוקיו לגלגלים ואחר כך באה הפשטת היצור החי לכדי שרטוט מיומן של כלי רכב דו-גלגלי העשוי צנורות עץ או מתכת. תבנית הכלי משולש (עיבוד גווה של הבהמה) שצלעו האחת בולטת (הצואר) ובקציה מצח ואזנים שהוסטו והפכו להגה. אחר כך נוסף אוכף לאופניים להיות להם למושב וארכופים שהיו לדוושות. הללו נרתמות ברצועות (שהיו מושכות) לשני הגלגלים. אין לדעת כיצד היה אמור הדבר הזה לפעול ולנסוע כיוון שלא נבנה ככל הנראה ולא נוסה. אפילו לזנב הסוס מוצאים הממציא או הממציאה העלומים שמוש והופכים אותו ללולאת משא קלועה מחומר כלשהו (אין מפרט טכני לשרטוט הספונטני הזה, פרי שביב תבוני שנפלט מהתנפצות יגון), הנתלית מן האוכף מעל הגלגל האחורי.

 

מתחת לתרשים הסופי נכתב בעברית (המשמשת כאן שפת סתרים) שיר קצר. העברית מחזקת את הטיעון כי הממציא המשכיל עמד, אולי, בראש הטריבונל ששפט את אמו-של-שום-איש וגזר את דינה, אבל יכלה זו להיות סתם משכילה נסתרת. השיר מתאר את סופם של היום ושל בת האדם הסָביר אשר מצאה עצמה מושלכת כקליפה ריקה בפאתי האנושות:  

 

סְתָו עָט, מָטָר יִדְּלוֹף יִגּוֹז הָיוֹם

כְּרֹשֶׁם לָךְ יִרְמוֹז, הָהּ! דּוֹם

פּוֹנָה אַתְּ לְפִיוּס.

דּוֹמִי, בָּת וְאֵם מֻשְׁלֶכֶת

עִרְבּוּבְיָת דָּמִים נִדְּלֶחֶת

עַל עִיֵּי חֹמָה שְׁכוּחָה, בָּת

וְאֵם שְׁהֻשְׁלְכָה, נְעוּצָה בָּךְ

אֶצְבָּעוֹ שֶׁל כּוֹכָב שָׁחוֹר.

אָכֵן.  

 
 
 
Thomas Eakins, [הפסל] ויליאם או'דונובן ואלמונית, שנות ה-1880. The Metropolitan Museum of Art, NYC

Thomas Eakins, הפסל ויליאם או'דונובן ואלמונית, שנות ה-1880.
The Metropolitan Museum of Art, NYC

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: