אמן באגף הנורמלי: הנרי דָארְגֶ'ר

 

"גְּלַאנְדֶלִינִיָּה הם קַין ואנו אדם", (מתוך The Story of the Vivian Girls, או: Realms of the Unreal, מאת Henry Darger 1892-1973 )

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת (הבְּלֶנְגִינִים תופסים את חיילי גְלַאנְדֶלִינְיָּה, פרט), מחצית המאה ה-20. צבעי מים, עפרון, העברה בניר פחם וקולאז' על ניר.  American Folk Art Museum, ניו יורק.

הנרי דארג'ר, ללא כותרת (הבְּלֶנְגִינִים תופסים את חיילי גְלַאנְדֶלִינְיָּה, פרט), מחצית המאה ה-20. צבעי מים, עפרון, העברה בניר פחם וקולאז' על ניר. American Folk Art Museum, ניו יורק.

 

"מזירת האירוע ניתן לראות כי הטבח נמשך טרם שהגיעו הבלנגינים המכונפים מן השמים. ואולם הם באו במהירות כה גדולה עד שהכבולים לעצים, או לקרש, ואלו שהיו במנוסה, ניצלו מידי הנבלים צמאי הדם ונמלטו למחוז מבטחים." (הנרי דארג'ר, מתוך The Story of the Vivian Girls, או: Realms of the Unreal)

 
הנרי דארג'ר, "גלוריניה ובנות ויויאן במנוסה בבית ארונבורג, נורו ע"י תותח גלאנדליני", מחצית המאה ה-20. American Folk Art Museum, New York

הנרי דארג'ר, "גלוריניה ובנות ויויאן במנוסה בבית ארונבורג, נורו ע"י תותח גלאנדליני", מחצית המאה ה-20. American Folk Art Museum, New York

 

 

ההתייחסות אל האמן-הסופר המתבודד הנרי דארג'ר, שהתגלה זמן קצר לפני מותו, כאל אמן-שוליים (Outsider Artist), מחמיצה את ישותו האמנותית התלושה כביכול. אם אמנם לא השתלם בתחומי עיסוקו והחל, ככל הנראה, לצור בהתעוררות פתאומית, שממנה ואילך שקע בדבקות בעשיה בלתי נלאית שמנועיה תשוקה, אמונה ושליחות; ואם אמנם כתב ויצר בבדידות נזירית ובלי ששיתף נפש חיה בפעלו – בכל זאת נטועים שרשי יצירתו בלב לבה של תרבות המערב, ממש כשם שהתנזרותו מכל סוג של קרבה אנושית באה מעמדת ברירה.

 
הנרי דארג'ר בערוב ימיו. אחת משלוש תמונות

הנרי דארג'ר בערוב ימיו. אחת משלוש תמונות

 

 

והשוליים הפגיעים קוראים, כידוע, לטורפים: גלאנדלינים מרושעים, סוחרים, אנשי מחקר ופסיכולוגים. והאחרונים הם צמאי הדם שבהם. בדיווח על הרצאה של רותי דירקטור שנושאה אמני שוליים, למשל, מתואר דארג'ר כמי ש"אמנם מעולם לא אובחן כסובל מהפרעה נפשית ברורה אך ביצירותיו בהחלט ניתן לראות את סבלו ואת הכאוס שהתחולל בראשו."

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת, מחצית המאה ה-20, Via Salon

הנרי דארג'ר, ללא כותרת, מחצית המאה ה-20, Via Salon

 

 

הגדיל לעשות דר' ג'ון מקגרגור, שעשה לאמן רצח אופי אנליטי מדוקדק בספר שעשה לכותבו שם של מומחה לדארג'ר: "החשוב ביותר לדעתי, זה, שלמדתי לקחת אותו ברצינות רבה, רבה מאד – לחדול מלראות בו גבור עממי או משהו כזה ולהכיר בכך שהיו לבן-אדם הזה בעיות רציניות ביותר. אין ספק בכך שיכול היה להיות מסוכן… "במעמקי לבו הוא היה רוצח סדרתי", הוא מצוטט כאומר ב-The Village Voice.

 
הנרי דארג'ר, סופה מתקרבת, מחצית המאה ה-20.  American Folk Art Museum, New York

הנרי דארג'ר, סופה מתקרבת, מחצית המאה ה-20.
American Folk Art Museum, New York

 

 

כמו כן, בהרצאותיו, נוהג מקגרגור להציג את האמן –  שנמנע מכל סוג שהוא של קשר ומגע אנושיים והיה, כמסתבר, תמים כתינוק בכל הקשור במין – בתור רוצח מוכר ופדופיל. וזאת רק משום שעבודותיו הפלסטיות, הנטולות רִמוזים מיניים כלשהם, מאוכלסות ילדות ערומות, שחלקן מעוטרות משום-מה באברי מין זכריים, השרויות במלחמת עולמות עם אויב אכזר.

 

הנרי דארג'ר, "חרף הסופה, אין ביכולתן להמלט", מחצית המאה ה-20. American Folk Art Museum, New York

 

המאמר המצוטט לעיל בו רואיין מקגרגור, אמנם בקורתי וזועם, אך הביקורת חסרה השלמה נחוצה במלאכת טיהורו של דארג'ר, וזאת באמצעות הצבתו בהקשר אמנותי (שנטען חזור והטען כי אין לו). לא קשה להבחין בהקשר כזה, ורבים מבעלי העניין, החל מנתן לרנר (ר' רשימה קודמת) שגילה אותו, נשארים שבויים בקונספט "האמן הפרא" תוך שהם מסתובבים סביב ההקשר הזה ונוגעים, מבלי להאחז בו. ההקשר נוצרי. דארג'ר נטוע עמוק בשורשי המסורת הנוצרית של האמנות הפלסטית.

 
הנרי דארג'ר, הלב על הצלב, מחצית המאה ה-20. American Folk Art Museum, New York

הנרי דארג'ר, הלב על הצלב, מחצית המאה ה-20.
American Folk Art Museum, New York

 

 

לדברי לי קוגן (Lee Kogan), המנהלת ואוצרת את המוזיאון לאמנות עממית בניו יורק והמכון לחקר הנרי דארג'ר שלידו, פקד האמן את כנסית סט. וינסנט דה פול שליד ביתו לפחות פעם ביום במשך כל שנות עבודתו הארוכות כסניטר בבית חולים ולאחר פרישתו השתתף בטקס המיסה הקתולי חמש פעמים ביום.

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

 

 

דארג'ר, שנהג להכנס לביתו בקריאה "הלו הנרי!" ולנהל שיחות קולניות עם ישויות דמיוניות, בקולות שונים ובשפות זרות דמיוניות (שיחות שנשמעו בעד הקירות), כמעט שלא הכניס אליו איש. איש גם לא ידע על עיסוקיו הספרותיים והאמנותיים. רק אחרי שנאלץ, בשל תשישות זקנתו, לעבור למעון סיעודי נוצרי (שם התרוקנו חייו ממושא תשוקתם ובמהרה כבו), אז ורק אז נכנס בעל ביתו ומיטיבו, נתן לרנר, אל הדירה בה התגורר במשך 31 שנה בשדרות ובסטר 851, שיקגו, ומצא את מפעל החיים המונומנטלי שהניח אחריו. "מאוחר מדי", אמר האמן ללרנר כששוחח אתו על מציאת האוצר הספרותי והאמנותי שלו. בכך חתם את הענין.

 
Nathan Lerner and David Berglund, ביתו של הנרי דארג'ר לאחר מותו, שנות ה-1970

Nathan Lerner and David Berglund, ביתו של הנרי דארג'ר לאחר מותו, שנות ה-1970

 

 

הדיווחים, על מה שמצאו לרנר ואנשים שסייעו לו אחר כך בבחינת האוצר הנסתר בשדרות ובסטר, מלמדים אותנו על יכולתן של תדמיות להוליך שולל. תמיד מתעכבים על תאור קש וגבבה שנצברו בדירה, בקבוקי תרופה למשל, כאילו היו אלה סימן לחריגוּת. הנרי דארג'ר היה אמנם חריג, אך לא מצד החפצים אין חפץ בהם, שנמצאו בביתו כבביתם של זקנים רבים אחרים, אמנים ושאינם כאלה.

 
Keizo Kitajima, הדירה בוובסטר 851, שיקגו, 25 שנה לאחר מותו של דארג'ר, טרם פירוקה הסופי. Via Andrew Edlin Gallery, New York

Keizo Kitajima, הדירה בוובסטר 851, שיקגו, 25 שנה לאחר מותו של דארג'ר, טרם פירוקה הסופי. Via Andrew Edlin Gallery, New York

 

 

ואילו מה שמסייע לרקימת הֶקשר, להצבת דארג'ר בהיסטוריה של האמנות והספרות, יהיו הספריה שלו; ארכיב החומרים, בין בכתוב בין בדימוי, שבהם השתמש בעבודתו וכמובן גוף היצירה עצמו. הדירה בה התגורר לא היתה כלל קטנה ואם אמנם היתה גדושה, הרי שלא עד כדי אבדן שליטה. היתה זו דירת אמן שתפקידה, בהתאם, כפול, כמקום מגורים וכסטודיו.

 

הספריה של דארג'ר כללה ספרי היסטוריה מאוירים על מלחמת האזרחים האמריקנית, ספרות ילדים ("הקוסם מארץ עוץ" אחדים, "הידי בת ההרים"), ספרות נוצרית (ספרי תנך אחדים וספרי מזמורים, תפילות וקטכיזם) וספרי איורים של Penrod.

הנרי דארג'ר, ללא כותרת (טוסקאלוריני צעיר בחברת דורותייני בעל ראש אנושי), מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

הנרי דארג'ר, ללא כותרת (טוסקאלוריני צעיר בחברת דורותייני בעל ראש אנושי), מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

 

 

הארכיב שנמצא בדירה כלל, בנוסף לכרזות ופרסומים, חוברות קומיקס, גזירי עתון, תשלילי ותדפיסי תצלום והעתקים מוגדלים של דמויים בהם השתמש ליצירת קולאז'ים, גם מצבור ענקי של חוברות צביעה בנות עשרות שנים לילדים, מהן העתיק דארג'ר בנייר פחם או גזר את הדמויים שלו, זאת נוסף על כרטיסי תפלה, דיוקנאות ציורי (לא תצלומי) ילדות על הקירות, גיבורות האפוס הנכתב והולך; ותמונות אמנות שדמוייהן נוצריים. התמונה, שעל פי המשוער שמשה השראה ליצירת דמותה של מנהיגת העבדים המורדים אנני ארונבורג (Annie Aronburg), זו של הילדה אלזי פארובק ((Elsie Paroubek שנרצחה בתחילת המאה בשיקגו, לא נמצאה בארכיב של דארג'ר.

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

 

 

הספרות והאמנות הנוצרית – הן הקושרות יחד את מרחבי עולמו הדימויי והרוחני של דארג'ר, המגולמים בחידת גורלו של ישוע בן-האל על הצלב, היא חידת גורלם המר של ילדי האל, חידת הקיום האנושי בכלל, או שאלת הרוע. האחרון, מתבטא בעבודה של דארג'ר בפגעי הטבע מחד ובפגעי הרִשעות מאידך, דבר הפותח בפנינו לרווחה את העיון המעמיק, המטאפיזי והרליגיוזי ביצירה ובמרד הספרותי שלו עצמו.  מדובר ביצירה דתית.

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

 

 קורפוס היצירה העצום של דארג'ר כולל רומן המחזיק 15,000 (חמישה עשר אלף!) דפים, שכותרתו "בנות ויויאן" (Vivian Girls) וידוע גם תחת הכותרת "מחוזות המופלא" (Realms of the Unreal). הרומן עוסק בסערת המלחמה הגלאנדקו-אנג'ליניאנית, שניטשה בין אומות פלאיות על כוכב לא-ידוע שכדור הארץ הוא ירח שלו. לפרוץ המלחמה גרם מרד עבדים ילדים שהנהיגו שבע האחיות ויויאן, מלחמה שנשטפה במעשי זוועה שנעשו בצבא המורדות.

כתביו של הנרי דארג'ר, American Folk Art Museum, New York

כתביו של הנרי דארג'ר, American Folk Art Museum, New York

 

בצד הרומן האפי כתב דארג'ר אוטוביוגרפיה המתפרשת על-פני שמונה כרכים תחת הכותרת "ספור חיי". 206 מתוך 5,804 דפי האוטוביוגרפיה עוסקים בסופת הטורנדו האימתנית, Sweetie Pie, שהותירה בילדותו של הסופר עיירה שלמה בעיי חרבות. נוסף על כך כתב דארג'ר יומני מזג אויר, יומני דלקות ומה שנראה כמו תחילתו של רומן-המשך ל"מחוזות המופלא" (לאפוס, שנפחו מתחרה בתנך והבהגאוואד גיטה גם יחד, יש סוף טוב של נצחון וגאולה). יצירתו האמנותית כוללת כ-300 איורי צבע ל"מחוזות המופלא". כמה מהם מצטרפים לדיפטיכונים, אחרים לטריפטיכונים וארכם של אחדים מגיע כדי שלושה מטרים (כל הפרטים כאן מהרצאתה העניינית וההוגנת של לי קוגן, מהקישור לעיל).

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, Via HUH Magazine

הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, Via HUH Magazine

 

מבחינת הטכניקה האמנותית לא היה דארג'ר מקצוען במובן השגור של המלה. הוא לא "לימד עצמו" את מלאכת הרישום והשמוש בצבע, אלא פיתח טכניקות עצמאיות של העתקה וצביעה, העתקה ושינוי וקולאז'. המראה הילדותי שמשיגות הטכניקות האמנותיות הללו תואם את הנושא הגדול של אמנות זו, של יַלדוּת קוסמית ביקום של מבוגרים, וזה בוחן המוּדעוּת היחיד שדארג'ר צריך לעמוד – ואף עומד בו. אין מדובר באדם חסר מודעות עצמית שהבעיות הפסיכולוגיות הקיומיות שלו עשו אותו "אובססיבי" (כהגדרת דר' מקרגור), כי אם באמן ירא שמיים שהבעיה שטרדה את רוחו היתה מטאפיזית. ההתדיינות שלו עם האל ניצבת בלב תולדות הרוח היודאונוצרית.

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

 

 

אינוונטר הדמויות הפלאיות שיצר דארג'ר גדול ורב מכדי פירוט. הגיבורות הראשיות הן כאמור האחיות ויויאן, תמות ופגיעות כישוע וכדארג'ר עצמם, המנהיגות את כוחות הטוב באומץ, בחכמה ובנדיבות נוצרית שאינן נופלות מאלה של המלך ארתור.

 
הנרי דארג'ר, סיירת פלמינגו מממלכת אָבִּיאניה, בתלבושת חורפית. מחצית המאה ה-20, Via Tumbler

הנרי דארג'ר, סיירת פלמינגו מממלכת אָבִּיאניה, במדי חורף. מחצית המאה ה-20, Via Tumbler

 

 

מצטרפים אליהן יצורים נוספים מכוחות הטוב או הרשע, ביניהם הבְּלֶנְגִינִים שצורת נחש להם מממלכת בְּלֶנְגִיגְלוֹמֶנִיָה, יצורים רבי עוצמה מכוחות הטוב שיחסם על הנערות "רחום כשל אם אל ילדיה", בלנגינים טוּסקָאלוֹרִינִים צעירים, דוֹרוֹתינים בעלי ראש אדם ורוֹבֶרִינִים ארסיים על טפם.

 
הנרי דארג'ר, בלנגין משונה בעל כרס ארגמנית, מחצית המאה ה-20

הנרי דארג'ר, בלנגין משונה בעל כרס ארגמנית, מחצית המאה ה-20

 

ממלכת הרשע שנגדה פרץ המרד היא גלאנדוליניה, שאת מלחמתה בכוחות הטוב מנהלים מאות גנרלים פרוסים למראה, ביניהם בִּיצְ'נֶלְיָאן, תומאס פדרל, טַאמֶרְלַיִן, גנרל מֶלְדוֹנִיָאן שׁוּמָאן; ולמרבה האירוניה, של דארג'ר, גם גנרל קונבנציה וגנרל חשבונאי. אבל תקצר היריעה. האפוס מאוכלס ביצורים מופלאים רבים ונוספים מכוחות הרשע והטוב ופרטיו מגובים במפות ובמאות דגלים.

 
הנרי דארג'ר, הגנרל צאר

הנרי דארג'ר, הגנרל צאר

 

"הרוֹבֶּרַאיִנִים, הקרואים רָאבּוֹנָה, הם היפים ביותר; טָאפּוֹריינים הם הארוכים ביותר, ויש בהם המגיעים לכדי 8,000 רגל (מאד אלימים); לשני מיני הגָזוֹניינים, בעלי כנפי הפייה ובעלי כנפי המלאך, יש גם כנפי פרפר; וישנם גם הגאזוקים בני קְרימיה המכוערים עד זוועה שלהם ראשי כלב וחתול." (הנרי דארג'ר)

 
הנרי דארג'ר, בת ויויאן, סביבות 1950, American Folk Art Museum, New York

הנרי דארג'ר, בת ויויאן, סביבות 1950, American Folk Art Museum, New York

 

"דארג'ר הפגין כשרון לצירוף מרכיבים בחלל לכדי סִפור ועניין חזותי. היה לו חוש יוצא מן הכלל לקומפוזיציה וצבע. אמנים מעטים בלבד עשו שמוש בארגמן, צהוב וורוד ברגישות רבה יותר מאשר במשטחי הצבע הנפלאים שלו. הוא יצר שפע הרמוני באמצעות פאלטת הצבעים הייחודית לו. גורמי יומיום צורפו יחדיו ועברו השתנות קסומה. ריבוי דמויות, שמגיע עד 100 במספר, יוצר סצנות שמופגנים בהן בו בזמן רוגע ופעילות נמרצת." (לי קוגן, שם)

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

 

"יכולתו האמנותית היחודית  של דארג'ר מתבטאת בחוש חריף לארגון. בקומפוזיציות הגדולות שלו הוא מצרף כמות אדירה של דמויות בדרכים שהיו משמחות בוודאי את ססיל ב. דה-מיל. עין בוטחת פרשׂה את יחסי הכוחות המשוכללים, המורכבים הללו על פני מישור התמונה, ואיזנה אותם פעמים רבות בתחכום רב…" ( A Personal Recollection by Nathan Lerner

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת, מחצית המאה ה-20

הנרי דארג'ר, ללא כותרת, מחצית המאה ה-20

 

 "אחד המאפיינים שהם מקור מתמיד להנאה וספוק באמנותו של דארג'ר הוא החוש האדיר שלו לצבע. לוח הצבעים העשיר שלו תומך בעוצמה במבנה הקומפוזיציה ומייצר תכופות אוצרות של תואם הרמוני בלתי צפוי. דארג'ר מכונן יחסים כרומטיים שהם אטמוספריים בשפעתם אפילו בצירוף הגוונים החיוורים והמעודנים ביותר." (נתן לרנר, A Personal Recollection)

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

 

"יש בדימויים של דארג'ר להטריד בשעה שהם יורדים לפרטי התעללות ומעשים מחרידים בילדות קטנות. אחד הצופים בתמונה שבה צורפו יחד דמויות ילדים, פרחים אקזוטיים, פרפרים ופצצות מתפוצצות השווה אותה 'לביירות'." (נתן לרנר, A Personal Recollection)

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20, Via Tumbler

הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20, Via Tumbler

 

"התגובה היחידה האפשרית לכך היא כי אמנות, שעיצובה לעתים קרובות ביד העיסוק האובססיבי של האמן בדבר אחד, נדיר שתהיה כלי להעברת שלמות: דארג'ר יצר אמנות מהחזיונות שהיו ברשותו." (נתן לרנר, A Personal Recollection)

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

הנרי דארג'ר, ללא כותרת, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler

 

"..צופים רבים גם נתפסו למבוכה בשל האנטומיה האנדרוגינית בעליל של הנימפות של דארג'ר, טפול שלמרבה העניין אין זוכות לו שבע בנות ויויאן המלאכיות. לא נוכל לרדת לחקר הסיבות או המורכבות שגרמו לפנטסיות של דארג'ר, אך יש לומר בהקשר זה כי נראה שהתנהגותו הפומבית היתה ללא רבב." (נתן לרנר, A Personal Recollection)

 
הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler כפי שאני מעיזה לקרוא את התמונה, היא מציגה את אירוע החתימה על כתב הכניעה של נציגי גלאנדוליניה בפני נציגות המורדות. האחרונות פגיעות עוד ולכן מופיעות בלבוש מלא, שלא לומר חגיגי. בהתאם, אני מבינה את העירום כסמן לִפגיעוּת. גם הדימוי של ישוע במסורת היצוגים הנוצרית מופיע כשהוא עירום על הצלב.

הנרי דארג'ר, ללא כותרת וללא תאריך, מחצית המאה ה-20. Via Tumbler
כפי שאני מעיזה לקרוא את התמונה, היא מציגה את אירוע החתימה על כתב הכניעה של נציגי גלאנדוליניה בפני נציגות המורדות. האחרונות אינן פגיעות עוד ולכן מופיעות בלבוש מלא, שלא לומר חגיגי. בהתאם, אני מבינה את העירום באמנותו של דארג'ר כסמן לִפגיעוּת וטוהר. גם הדימוי של ישוע במסורת היצוגים הנוצרית מופיע כשהוא עירום על הצלב.

 

"כאדם אפוף קדוּשה, כמי שהשתתף תכופות במיסה, ראה דארג'ר בעצמו מגן נלהב של הילדים. בהתאם יכול היה, במלים ובדמויים, להעבירם בנסיונות איומים אך היה בכוחו גם להצילם… האל היה הגבור הראשי שלו ולפיכך לא יכול היה הקונפליקט להיות פחות מקוסמי. מאבק האיתנים הזה מתועד בהרחבה ביומניו של האמן, ברישומי תחינות ודין ודברים מר ונשנה עם הבורא." (נתן לרנר, A Personal Recollection)

Henry Darger (1892–1973), כתב יד, מחצית המאה ה-20. American Folk Art Museum, New York

Henry Darger (1892–1973), כתב יד, מחצית המאה ה-20. American Folk Art Museum, New York

 

"כלפי ילדים הפגינו היצורים, כבר מ-1,118, חיבה גדולה מאהבת אם. מכיוון שהתוודעו באופן כלשהו לקיום האל, הריהם סמוכים ובטוחים בתחושתם שאדם כלשהו, תהא האומה שהוא משתייך אליה אשר תהא, הנוהג, מטעם כלשהו, אכזריות בילד קטן, איננו רק אויב הילדים, כי אם אויב האל. איש איננו בטוח בחברתו של הפוגע בילד". (הנרי דארג'ר)

 
קברו של הנרי דארג'ר: אמן ומגן הילדים, Via Tumbler

קברו של הנרי דארג'ר: אמן ומגן הילדים, Via Tumbler

4 תגובות to “אמן באגף הנורמלי: הנרי דָארְגֶ'ר”

  1. לאה פרייליך Says:

    ערב טוב עפרה, תום מוזר ומצמית עולה מהכתבה. את הערתך על הטורפים העטים על השוליים הפגיעים חשוב לזכור. תודה, לאה

    • Ofrah Says:

      אני מאד מודה לך על התגובה הזאת, לאה. רוחו "האפופה קדושה" של דארג'ר, כפי שתיאר אותו לרנר וכפי שהיא שורה באמנותו, אינה מרפה ממני. ומה אנו עושים לאנשים כאלה? – הורגים אותם! (במקרה זה, אחרי מות).

  2. מרים Says:

    מאוד עצוב איזה אדם חכם ורגיש! בעידן שבו הרגישות והתמימות נתפסות כהפרעה, פיגור התפתחותי , וסטיה פסכיאטרית ממש.
    חבל על דאבדין ולא משתכחין…

    • Ofrah Says:

      תודה מרים. למזלו של האיש, הוא ידע לשמור בחייו על פרטיות הרמטית. בכך הגן על עצמו כמו גם על גדולתו האמנותית והרוחנית מפני מטורפי נורמליות ("נורמופתים") מקצועיים שיצאו לרדוף אחריו רק אחרי מותו.


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: