יום השואה: הנאום שלא נישא

 

ערב יום השואה בחר ראש הממשלה בנימין נתניהו לשאת נאום המתריע מפני סכנת שואה חדשה הקרויה בפיו "האיום האירני". לא לדברים אלה הייתי מצפה ביום הזה מראש ממשלה שהוא מנהיג. כי, אמנם כל מנהיג הוא גם פוליטיקאי – אבל לא כל פוליטיקאי הוא מנהיג. על מנהיג לזהות את המצבים והזמנים שבהם עליו להתעלות מעל האינטרסים הצרים, הפוליטיים ולפנות אל אזרחי המדינה כולה, ולהנהיגם. בנאום ערב יום השואה חשף ראש הממשלה נתניהו את אישיותו הפוליטית צרת האופקים והחלולה. איש כזה איננו ראוי לתפקידו.

 

ואם ניתן היה לי לשכתב את נאומו (על בסיס הנאמר), כך היה נכתב בו:

 

"אזרחים יקרים, בני כל הדתות והעדות, ותיקים ועולים חדשים, זקנים וצעירים, קשי יום וברי מזל; ביום זה עלינו לממש חובה עליונה. החובה הזאת איננה רק לזכור את העבר, אלא גם ללמוד את לקחיו והחשוב ביותר – ליישם לקחים אלה כדי להמשיך ולהבטיח את עתיד עמנו במשפחת העמים והלאומים. עלינו לזכור, כי אלה שקמו על עמנו להשמידו היו בני אדם, בני אנוש שנבראו בצלם ובגדו בו. בזכרנו זאת יום-יום ובכל מצב, גם הקשה והמאיים ביותר, עלינו להשמר מאיבוד צלם אנוש שלנו ולזכור תמיד כי בצלם ברא אותם, את אדם ואת חוה: את בני האדם כולם ובאשר הם.

 

"הזהירות במדת האנושיות של 'ואהבת לרעך כמוך' הינה הלקח העקרי שעלינו ללמוד מזוועות השואה. וזאת, גם נוכח העובדה שלא רק על בני עמנו שלנו קמו הצוררים לכלותם אלא גם על כל מי שראו בו תת-אדם וביניהם בני עם הרומא (הצוענים), ההומוסקסואלים; ואיתם כל מי שראו בו איום אמתי או מדומה למשטרם.

 

"לא רק על העם היהודי קם הצורר הנאצי להשמידו אלא על האנושות כולה, על עצם האנושיות וצלם האנוש. את זאת עלינו לזכור תמיד – ולא לשכוח. אמנם, השמדת העם היהודי מתיחדת בשיטיות הרצחנית, הטכנוקרטית והמתוכננת שלה, באידאולוגיה שלה ובמימדיה – אבל מאז מיגור המשטר הנאצי קמו משטרים אחרים במקומות אחרים בעולם שעסקו בהשמדה המונית וברצח עם המוגדרים פשעים נגד האנושות. לכן, המסקנה העקרית מאסוננו הלאומי-שלנו היא כי אסור לעם היהודי להסב את עיניו ולהתיחס באדישות לסבלותיהם של אחרים, קרובים או רחוקים.

 

"ביום זה עלינו להבטיח לעצמנו לזכור ולא לשכוח את סבלות בני דור השואה – אך לא לשם נקמה, לא בפחד, לא בהסתגרות ולא בהתבדלות מעל אחינו בני האדם. 'אלוהיך אלוהי', אמרה רות המואביה לנעמי וגם אנו נאמר לבני כל הדתות, העמים והלאומים: אלוהיכם אלוהינו כי אחד צלמנו. כולנו נולדנו בצלם ורק אמונותינו ומנהגינו שונים. את זאת אסור לנו לשכוח ביום הזה.

 

"ועוד אסור לנו לשכוח אחים יקרים, ודווקא בשעות קשות של התמודדות עם מתנגדים, בני פלוגתא ואויבים: בני אדם הננו כולנו, אנו ויריבינו כמונו. צלם אחד לנו, נשמה אלוהית שיש לשמרה מכל משמר. וביום פקודה, בשעה שאנו נאלצים להגן על חיינו ולאחוז בנשק, דווקא אז אל לנו לשכוח: גם האויב הוא אדם שנברא בצלם, גם שונאינו המרים ביותר הנם אבות ואמהות שלהם ילדים – ואל ילדיהם עלינו להתיחס כאילו היו ילדינו שלנו וכאל מי שאם לא הם, אזי ילדיהם-שלהם יעשו איתנו בבוא היום שלום ויחיו איתנו בשלום. כי השלום ואחוות אנוש הם תקוותנו גם בשעת מלחמה.

 

"מה הייתי עושה? כיצד עלי לנהוג? שאלות מסוג זה עלינו לשאול את עצמנו בטרם פורענות ונוכח זכרון העבר. צריך אדם להכין עצמו לשעת מבחן מוסרית. אמנם, יהיו לכל אחד ואחד מאתנו ולכולנו יחד כאזרחים במדינת ישראל שעות מבחן לא צפויות. אבל, דווקא לקראת הבלתי צפוי ראוי היה שנכין עצמנו, שנתרגל את כושרנו המוסרי למצבים מורכבים ומאתגרים ובלתי ברורים. עלינו להתכונן למצבים רבי פנים וקשים, עלינו לדעת להעמיד מראה מול פנינו. לשם כך נחוצים לנו חירות הבטוי ויכולת ההקשבה איש-לרעהו וכל אחד לעצמו. כי בשעת מבחן עומד האדם לבדו עם עצמו ומול עצמו בשעה שעליו להחליט כיצד לנהוג ומה לעשות.

 

"אחים, חיים בקרבנו כיום האחרונים בנצולים שהעבירו אלינו את הלקח החשוב מכל והצוואה הקדושה מכל: השמירה על כבוד האדם, חירותו וזכויותיו הנתונות לו בהיותו אדם. אסור לנו לשכוח אותם ולהניח להם ולכל זקנינו, ילדינו וכל חסרי האונים והפגיעים שבקרבנו בבדידותם. עלינו לשמור על כבודם וחייהם ושלומם כעל בבת עינינו, כי הם המשואה הדולקת וזוהרת בקרבנו ומאירה את יומנו ומצווה לנו את חיינו כבני אנוש.

 

את כל זאת עלינו לזכור ולא לשכוח."

 

4 תגובות to “יום השואה: הנאום שלא נישא”

  1. יוסי Says:

    אם הייתי כישרוני כמוך, הייתי כותב אותו נאום בדיוק. (אולי עם קצת פחות אלוהים)
    יוסי

    • Ofrah Says:

      תודה, יוסי.
      בעניין "אלוהים", כיוונתי לשני דברים: האחד, המושג "בצלם". השני נוגע להשקפתי הפרטית בנוגע לנשמה האנושית (אני "אמונית" במובן זה), שהיא אלוהית, כלומר אוניברסלית מצידה "הגבוה", אבל גם אנושית ורבת פנים.

  2. מירה דנציגר Says:

    אהבתי כל מילה ומילה ומי יתן ויתגשמו משאלותינו "וגר זאב עם כבש". ועד שיגיעו ימות משיח אלו עלינו לזכור, ולא לשכוח, שלא כולם חושבים כמונו…..
    מירה


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: