בחינה של עסקת שליט: חיים תמורת שחרור רוצחים

P.J. Crook, בנים של אמהות אחרות, אקריליק על עץ ובד, 1991

שאלה לקרוביהם הכואבים של נרצחים בפגועי טרור, הזועמים על כך שרוצחי יקיריהם שוחררו במסגרת "עסקת שליט":

אם היו מציעים לכם עסקת "חיים תמורת שחרור", אשר במסגרתה יוּשְׁבוּ יקיריכם לחיים תמורת שחרור רוצחיהם לחופשי (לחיים נטולי סייגים מבחינת היכולת לפעול על פי מצפונם ורצונם), מה הייתה אז תשובתכם?

אם הייתם בוחרים בהשבת אהוביכם לחיים – אזי אין לכם שום זכות, לא מבחינת שקילות ולא מהבחינה המוסרית, לתבוע היום את השארתם בכלא של רוצחיהם. שכן, עסקת החליפין הנוכחית השיבה את גלעד שליט לחיים.

אבל מצד שני, אם העדפתם את הזכות שניתנה לכם מן הצדק להעניש את הרוצחים (שהרי מעשה הרצח עצמו לא נהפך ולא נמחק) ולהשאירם בכלא, הרי אז נעשיתם שותפים היפותטיים לרצח. זאת, מכיוון שבמקרה כזה אתם בוחרים להשאיר את יקיריכם בין המתים.

תשובה אפשרית אחרת וחזקה יותר תהיה, כי משוואת החליפין צריכה להיות ישירה, נקודתית ואישית. כלומר, להיות מורכבת משחרור "הרוצח שלכם" אך ורק תמורת השבתו לחיים של "הנרצח שלכם". תשובה כזאת מגלמת ראייה סימטרִית של הצדק על פי העקרון העתיק של "עין תחת עין".

אבל שוב, משוואה נוקשה של צדק מתמטי מסוג זה לא הייתה מאפשרת לכם להשיב לחיים את יקיריכם שעל דמם השפוך אתם זועקים, ממש כשם ודווקא משום שהיא לא הייתה הופכת את מעשה הרצח ולא הייתה רוחצת את ידי הרוצחים מן הדם ששפכו. המשוואה הקשוחה של הצדק לא הייתה מאפשרת בשום אופן שחרורם של רוצחים ולפי מדתה אף הייתה דורשת בלי תנאי את רציחתם-הם.

בחינת הצדק באמצעות המשוואה המדודה והקשוחה מרחיבה את תחומי חלותו גם עליכם והופכת אתכם לרוצחים בכוח. הרי, לא רק שהייתם משאירים את מעשה הרצח על כנו אלא גם מעניקים, באמצעות עסקת החליפין, היתר עקרוני ומוחלט לרצח.

ועוד יותר, העקרון של מידה-כנגד-מידה מעלה את הרצח לשלב העליון בסולם המוסר ומעניק לו מעמד של צווי. בצדק משוואתי מסוג זה מקבל הרצח צידוק עקרוני ומקבל את בטויו המעשי בזמן בהשתלשלות של עין-תחת-עין-תחת-עין.. כך עד אין קץ.

משום כך, טרחו המפרשים על החלשת חלותה של משוואת הצדק המידתי. החלשת חלותו של מה שאנו מכנים "צדק תנכי", היא המעניקה תקפות לטיעונים נגד עונש מוות (שאותו רבים מהטוענים נגד עסקת שליט תובעים ומצדיקים).

רבים מהמפרשים מבקשים להחליש את חלות "הצדק התנכי" בעודם דבקים באלוהותם של כתבי הקודש, כלומר במוחלטות ובשרירות הנצחית והאוניברסלית שלהם. אחרים, מתייחסים אל הכתבים הללו כאל טקסטים היסטוריים שנכתבו על-ידי בני אדם ושניתן למצוא בהם פרכות, שגיאות וסתירות.

אבל, פרכות, שגיאות וסתירות אינן פוסלות או שוללות את אלוהותו של טקסט שנכתב בידי בני אנוש. כי, ברגע שאנו מניחים את חירות הבחירה בתור יסוד אנושי מוחלט, קיים, שריר ואוניברסלי, דהיינו בתור יסוד האלוהי שבאדם, אזי אין אנושיותנו, על כל פניה הנקלים, שוללת את אלוהותנו.   

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: