רייצ'ל טבצ'ניק על המערכה הרוחנית של האונגליסטים האמריקנים (חלק ב')

 

להלן חלק שני של תמליל הראיון ששודר ב-24 באוגוסט בתוכנית הראיונות Fresh Air, ב- National Public Radioשל ארה"ב.

 

ג'יובאני דה מילנו, ישו של האפוקליפסה, פרט מפאנל מרכזי, 1364

גרוס: אחת הסיבות, אם כך, לזה שמתעורר עתה עניין ברפורמציה האפוסטולית, היא, שמספר אפוסטולים מהתנועה ההיא היו קשורים לעצרת של ריק פרי בטקסס, שכונתה "התגובה" (The Response). צמד אפוסטולים סייע באירגון העצרת. כמה אחרים תמכו בה. מהו, אם כך, הקשר שיש לריק פרי ל"רפורמציה האפוסטולית החדשה"?

 

טבצ'ניק: כשבוחנים את האירוע, רואים כי לא היו שם רק אפוסטולים שתמכו בו והשתתפו בו אלא שהוא גם מומן, הוא קיבל תרומות כספיות מ"עמותת המשפחה האמריקנית" (American Family Association) וכי כולו כרובו אורגן ע"י "הרפורמציה האפוסטולית החדשה". ובכלל זה אפוסטולים מנהיגים רבים שהופיעו במשך האירוע. המתאמים והאנשים שהנחו כל חלק ממנו באו מאירוע שכונה "הקריאה" המשויך ל"בית התפילה הבינלאומי" בקנזס סיטי.

 

כך שלמעשה, האירוע, מתחילתו ועד סופו, היה של תנועת "הרפורמציה האפוסטולית החדשה". ולגבי הנושאים המרכזיים באירועים הללו, הרי שישנם שלושה נושאים עקריים שמבחינים בסבב העולמי שעושה האירוע הזה ואלה הם בדרך כלל ההתנגדות להפלות, ההתנגדות למתן זכות להומוסקסואלים והמרת היהודים לנצרות כדי לקדם את אחרית הימים. הדבר הזה הוא בעל נוכחות גבוהה באירוע של פרי, ממש כאפוסטולים הללו שהנחו את התפילות השונות לרבות טקסי החרטה ב"התגובה".

 

גרוס: את מציינת את חשיבות היהדות המשיחית בנרטיב אחרית הימים שמבטיחים האפוסטולים, ויכולת לשמוע כי ידעת למה להאזין בעצרת של ריק פרי בשעה שרבי מרטי ולדמן ( Rabbi Marty Waldman) נאם והוצג על ידי דון פינטו (Don Finto). וכשהציג אותו אמר פינטו, כי ולדמן הוא בנם של ניצולי שואה אשר חרף זאת גילה את משיחו. מה פירוש הדבר?

 

טבצ'ניק: מרטי ולדמן הוא רב משיחי ידוע למדי בטקסס. ובמשיחי הכוונה ליהודים שהמירו דתם לנצרות, אך משמרים בחינות מסויימות – הם משמרים את זהותם היהודית. אפשרי שהם אף ימשיכו מצדם במילוי המצוות.

 

גרוס: זוהי הקבוצה הידועה בשמה העממי "יהודים למען ישוע".

 

טבצ'ניק: "יהודים למען ישוע" הם רק אחת מהקבוצות.

 

גרוס: אני מבינה.

 

טבצ'ניק: הייתי אומרת כי הרשת האפוסטולית התומכת כרגע ביהודים המשיחיים מגמדת את "יהודים למען ישוע". זוהי רשת נרחבת הרבה יותר. ומה שהיה מעניין לגבי זה שהאפוסטול דון פינטו, שהציג את התפילה והציג את מרטי ולדמן, הנו מהמכובדים והוותיקים שבין מנהיגי התנועה, אשר פעל במשך כל העשור האחרון ויותר לעודד כנסיות לתמיכה בתנועות המשיחיות. הסיבה נעוצה בכך שהם מאמינים כי ליהודים המשיחיים יש הזדמנות טובה הרבה יותר מאשר לאונגליסטים הנוצרים להמיר את יהודי ישראל או יהודים במקומות שונים ברחבי העולם. כיוון שכך מה שהם עושים זה לקדם באופן בינלאומי, באמצעות סוגים שונים של אירועים ומגזינים בתנועה, את הרעיון שעל כנסיות לתמוך, כספית ובאופנים אחרים, בקהילות משיחיות, וזאת כדי לקדם את המרתם של יהודים לנצרות ולהקדים בכך את קץ הימים והשיבה של ישוע לעולם.

 

גרוס: וכיצד הדבר הזה, אם כן, כיצד המרת היהודים לנצרות מביאה את אחרית הימים?

 

טבצ'ניק: זהו נרטיב אחרית-הימים שונה מזה שרוב האנשים מכירים, הנובע מהפונדמנטליזם, שבו המאמינים נלקחים באחת השמימה טרם אימי אחרית הימים ושלטון האנטיכריסט. בנרטיב הנוכחי, נותרים המאמינים על פני האדמה, וזה דבר אחד שעושה אותו שונה כל-כך. ואולם הבדל אחר נוגע למה שמניא את ישוע מלשוב לעולם, ההכרח בנקודת מפנה שבה מספר מסויים של יהודים בישראל יושיטו יד ויקראו לישוע לבוא ולהיות משיחם. ולזה הם כיוונו באותו אירוע של ריק פרי. הן דון פינטו והן מרטי ולדמן, שנכחו שם, מעורבים ברשת של אפוסטולים בתנועה הזה שהקימה מרכזי למוד משיחיים מסביב לעולם, במקומות שבהם יש אוכלוסיות ניכרות של יהודים.

 

Jean Baptiste Marie Pierre, סט. ג'ון (יוחנן המטביל) מטביל את היהודים במדבר, 1743

 

גרוס: ובכל זאת אינני ממש יודעת כיצד להבין את העניין, העובדה ששני אנשים דיברו בכיסוי לשון משהו, על החשיבות שיש בכך שיהודים ימירו דתם לנצרות ויכירו בישו כמושיעם כדי שישו יוכל לחזור לעולם בשנית, העובדה שהדבר הגיע לכדי בטוי בעצרת של ריק פרי. אין לי שום רעיון אם משהו מזה משקף בכלל את השקפותיו של ריק פרי אם לאו.

 

טבצ'ניק: אינני סבורה שניתן בדרך כלשהי לדעת מה פרי מאמין באופן אישי. מה שאני כן יכולה לספר לך, שזה חלק מהחבילה הגדולה יותר של נושאים מרכזיים אותם ראינו באירוע בכללו.

 

הרעיון המרכזי של האירוע, כמו בכל אירועי "הקריאה", שהנוכחי נעשה על פי הדגם שלהם, הנו הרעיון כי כהכנה לקץ הימים, יפלו חומות, והחומות הללו יפלו בין עדות בדת הפרוטסטנטית, בין דורות, קבוצות גזע, והכל יתאחדו לשם אחרית הימים לכדי מה שהם מכנים אדם חדש אחד. אז הרעיון הוא שעושים את כל הפעילויות האלה ברחבי המדינה, טקסים מעניינים, טקסי פיוס, כדי לפרוץ את החומות למען איחודם של הכל יחדיו תחת דגלו של ישו למען אחרית הימים.

 

כך שמרכיב מכריע של זה הנו כי התנגדות היהודים להמרתם דתם חוסמת את התקופה האוטופית של קץ הימים, את אלף שנות המלכות של אחרית הימים, תקופה שבה לא יהיו עוני, מוות ושחיתות, הדרדרות סביבתית, כל אלה יעלמו תחת שלטונו של ישו.

 

שאו תפלה גם למען היהודים כי האדון אלוהינו יסיר את המסווה מעל לבבם (על פי האגרת השניה אל הקורינתים, ג')

גרוס: עליך לתת רקע גם לדברים אחרים שנאמרו בעצרת של ריק פרי כדי להבין אותם באמת משום שזו מין לשון נפרדת. את יודעת למה אני מתכוונת? כאילו לא ניתן באמת להבין אותם אלא אם כן מכירים את ההקשר.

 

טבצ'ניק: כן. לאורך כל האירוע, שלוש התמות העקריות זהות לאלה שראינו באירועי "הקריאה" ברחבי העולם: האחד, התנגדות להפלות, שהיה לה בטוי במונחים של שפיכת דם תמים; השני, התנגדות למתן זכות להומוסקסואלים שבאה לבטוי בחרטה על הפקרות מינית; ובסופו של דבר התמה השלילית של המרת היהודים.

 

כמו כן, אם היית צופה באירוע היית מבחינה בכך שהוא היה חדור בהבעת חרטה אישית ובמה שהם מכנים חרטה כוללת בשם כלל המדינה. וזה – אבל רעיון החרטה עניינו בכך שהם מתחרטים על הסובלנות כלפי חטא. כלומר הם מתחרטים על הסובלנות כלפי הפלה ומתחרטים על הסובלנות כלפי מה שהם מכנים סטיה מינית.

 

Luca Signorelli, דרשת האנטיכריסט, פרט: ישוע והשטן, מאה 16

 

גרוס: איננו יודעים, אם כך, מהן באמת אמונותיו האישיות של ריק פרי בנוגע לסוגיות הללו, אבל אנו יודעים גם יודעים כי בשעה שהוא דיבר בעצרת התפלה שלו הקיפו אותו מכל צד שני אפוסטולים. ספרי לנו מעט על שני האפוסטולים הללו.

 

טבצ'ניק: ובכן, האחת היא האפוסטולית אליס פטרסון (Alice Patterson). האחר הנו הכומר האפריקני-אמריקני הידוע סי.ל. ג'קסון (C.L. Jackson). אליס פטרסון כתבה ספר שיצא לאור אשתקד, כשהיא תארה את המסע שלהם עם פרי משנת 2002. בספר היא מסבירה כי תשתית המפלגה הדמוקרטית נמצאת בשליטה דמונית, וכי המשימה שלהם הייתה לנוע ולנוד ברחבי (טקסס) המדינה ולהסביר למנהיגים אפריקנים-אמריקנים מדוע אינם צריכים להיות במפלגה הדמוקרטית. ובמסע הזה היה – ועכשיו אני מדברת על אליס פטרסון וס.ל. ג'קסון, לא על פרי אישית – בנועם ברחבי המדינה מאז 2002, היה אתם דויד ברטון (David Barton).

 

Henry Fuseli, חטא נרדף ע"י מוות, מאה 19

 

ודויד ברטון מפורסם בזכות ההיסטוריות שלו שבהן הוא טוען כי האבות המייסדים לא התכוונו כלל להפרדה בין המדינה לבין הכנסיה. אחד מספריו המוקדמים נקרא "מיתוס ההפרדה" (The Myth of Separation). בהיסטוריה שלו הוא משייך לדמוקרטים את מקור הגזענות לאורך כל ההיסטוריה האמריקנית והאונגליסטים השמרנים הם אצלו מקור הלחימה נגד העבדות ולמען זכויות האזרח.

 

כך שהם נדדו לארכה ולרחבה של טקסס במסע להעברת המסר הזה לכנסיות אפריקניות-אמריקניות. כך שבהחלטה הייתה חשיבות מכרעת לעובדה כי אליס פטרסון וסי.ל. ג'קסון נצבו לצד פרי.

 

חתך רוחב של ספינת עבדים מתוך כתב יד על העבדות מאת האמן בן המאה ה-18 Jacques-Henri Bernardin de Saint Pierrs

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: