ישעיהו ליבוביץ': ויקרא שמם אדם

 
 
 
 

"אפשר לומר שהמהפכה הגדולה ביותר בהיסטוריה של המין האנושי היא, שהתרבות החברתית והרוחנית פסקה מלהיות תרבות גברית והיא נעשתה תרבות אנושית. וזהו ההישג הגדול ביותר של האנושות.

 

"המפנה הזה עדיין איננו שלם משום שמבחינה פסיכולוגית הדבר הזה עוד לא הושג. ויש הרושם שגם – ..וכאן צריך לעשות הכללה גדולה מאוד מאוד.. – שהנשים עצמן עדיין אינן חשות את עצמן כשייכות למציאות החברתית והתרבותית כמו הגבר".

 

ש. אשה פטורה מתלמוד תורה.

 

"תלמוד תורה זה חינוך כללי, לאדם היהודי. לא לגבר היהודי – אלא לאדם היהודי. וצריך להתרגל לרעיון המהפכני, שאשה היא גם כן אדם!

 

"לא, זה לא היה דבר מובן מאליו! אמנם דווקא ביהדות לא היו ספקות על הדבר הזה, בגלל הפסוק המפורש: "זכר ונקבה ברא אותם ויקרא את שמם אדם". לא "ויקרא את שמו אדם". אבל אצל היוונים הדעה הייתה מקובלת. אריסטו בפירוש אומר שהאשה זה אדם פגום, מטבעה. הוא בעצם אומר "דפקטיב".

 

"היהדות, כתרבות של החברה היהודית, לא תוכל להתקיים בכלל לאורך זמן אם היא לא תכלול את האשה בהסדר התרבותי של החברה היהודית, וההסדר התרבותי של החברה היהודית זה תלמוד תורה".

 

ש. ותפילת שחרית? שאתה מודה כל בוקר לאלוהים שאתה איש?

 

"כן?"

 

ש. מה אתה עושה עם התפילה הזאת?

 

"תראה, נוסח התפילה הרי מוכתב לי. ..שום תפילה איננה מבטאה את רגשותי ואת תפיסתי. זה נוסחה של עבודת האלוהים. ויש בתפילה הרבה ניסוחים לא מוצלחים. זה כולנו יודעים".

 

ש. ואשה ברבנות?

 

"אני חושש שזה היום, בדור הזה, בלתי אפשרי. לא מפני שאני רואה בזה איזה איסור, איזה פגם. אבל כאן, באמת, המעצורים הפסיכולוגיים, ואני מדבר כאן על עולמה של היהדות האורתודוכסית, הם כל כך גדולים שלא יתכן בכלל בדור הזה לנסות לשנות את הדבר הזה".

 
 

Helen Levitt, ניו יורק, 1942. Stephen Daiter Gallery, Chicago

 
 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: