שלוש צפרים מוזרות: יוסף

 
 

1. התוכי יוזפוס ב"בית בודנברוק" לתומאס מאן. זקן ונרגן הוא מתנדנד בכלובו בקליניקה של רופא השיניים, המזבח שעליו נשחט הגבר הבורגני של המאה ה-19 בטפול שורש כשהוא מתחיל להתבונן, להקשיב, לחוש יופי.

 
 
 
 

2. תוכי בשם יוסי במחזור השירים  "חֲלוֹמוֹת שֶׁל בֵּית-רַבָּן" מאת אביגדור המאירי:

 

וְהַתֻּכִּי יוֹסִי .- כָּל הַיּוֹם צָרַח:

פֵּטֶר הָלַךְ, פֵּטֶר בָּרַח!

הִשְׁתַּקְתִּי אוֹתוֹ: יוֹסִי, מַה לָּךְ?

וְהוּא בְאַחַת: פֵּטֶר הָלַךְ!

נָתַתִּי לוֹ מֹתֶק עִם עֲלֵי-שָׂרָךְ –

וְהוּא בְלִי הֶרֶף: פֵּטֶר בָּרַח!

יוֹסִי יַקִּירִי, עָלֵינוּ לְהֵרָגֵע,

אִם גַּם אַתָּה תֵלֵךְ אֲנִי אֶשְׁתַּגֵעַ –

הַלַּיְלָה יָשׁוּב פֵּטֶר וְשׁוּב יִשְׁרוֹק לָךְ –

וְהוּא מְיַלֵּל: פֵּטֶר הָלַךְ! –

עֲצֵי הַיַּעַר מִמֶּרְחָק אַט שָׁמָמוּ

וְהוּא נֶאֱנַח – וְעֵינָיו נֶעֱצָמוּ –

וּפִתְאֹם נֶאֱלָם

וַיִּפֹּל אֲחוֹרַנִּית מֵעַל-גַּבֵּי הַבַּד –

כָּכָה נִשְׁאַרְתִּי לְגָמְרֵי בָדָד

בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. –

 

 

 

3. שיר על התוכי יוסי שהקדיש אברהם חלפי לאביגדור המאירי :

 

אֶקְנֶה לִי תֻּכִּי וּשְׁמוֹ יִהְיֶה יוֹסִי.

עִמּוֹ אֲשׂוֹחַח עֵת אִישׁ לֹא יִשְׁמַע.

אָז אֹמַר לוֹ, אֹמַר:

– הָעַצְבוּת כְּמוֹ כּוֹס הִיא

וּבָה יַיִן מָר

מֵעִנְּבֵי הַנְּשָׁמָה.

 

הֲתֵדַע, תֻּכִּי יוֹסִי, אַתָּה יֶלֶד לִירִי.

צָפוּי לְךָ מָוֶת שָׁקֵט,

כֹּה שָׁקֵט.

וְאָז אָנֹכִי בְּתוּגַת הַמֵּאִירִי

אֶלְחַשׁ לַקִּירוֹת: יוֹסִי מֵת,

יוֹסִי מֵת.

  

וְיָשׁוּב אֶפְרְךָ מֵהַכְּלוּב לַמּוֹלֶדֶת –

מִן הַכְּלוּב הַלָּבָן לֶעָפָר הַצָהֹב,

עֲרִירִי, בְּלִי אִשָּׁה תֻּכִּיָּה וְיוֹלֶדֶת.

לְתֻכִּי שֶׁכָּמוֹךָ אָסוּר לֶאֱהֹב.

  

אַתָּה לֹא תֹּאהַב, יוֹסִי, יוֹסִי

אַף פַּעַם.

כָּמוֹךָ נוֹלְדוּ לְהַנְעִים פִּטְפּוּטִים

עִם כָּל מְשׁוֹרֵר, שֶׁלִבּוֹ אֵשׁ וָזַעַם,

בֵּין לְבָבוֹת אֲדִישִׁים וְחוֹטְאִים.

  

כָּמוֹךָ הֵם רַק צַעֲצּוַע בַבַיִת,

לְמַעַן יוּכְלוּ יְלָדִים לְשַׂחֵק.

פַטְפֵּט, תֻּכִּי יוֹסִי,

נַחְמֵנִי כְּזַיִת,

לִבִּי הַיוֹם רֵיק.

 
 
 
 
דוד הנדלר, נעליים, ללא תאריך. גואש ואקוורל על נייר מוצמד, אוסף פרטי

דוד הנדלר, נעליים, ללא תאריך. גואש ואקוורל על נייר מוצמד, אוסף פרטי

 
 
 
 

אריק איינשטיין מבצע את השיר על התוכי יוסי, מאת: חלפי וגבריאלוב

 

ובאווירה קלילה יותר, המאמר My Parrot Myself של אנתוני גוטליב בניו יורק טיימס

 

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: